*, שת"ז, מ"ר חָבוּשִׁים, — מי שחבשוהו בבית אסורים,  Gefangener; prisonnier;  prisoner;  אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים  (ברכ' ה:).  אלא בחבושי מלכות ובן שמונה המונח בחלון  (ב"ב כ.).