* 1, ש"ז, מ"ר חֲבִיצִים, — מאכל עשוי מקמח ושמן וכדומה, חביץ קדרה, מבֻשל באור: חביץ קדרה וכן דייסא רב יהודה אמר (מברך) שה"נ בדברו (ברכ' לו:). תשע סאין אפתה (שרה להמלאכים) שלש לעוגות שלש לחביץ ושלש למיני מילוטמיה (מד"ר בראש' מח). גם יתיילדו (הטחורים) מהתמדת אכילת הלחם הקר הישן ומיני חביץ קדרה ופולין ועדשים וכרוב ובשר מליח (מ' אלדבי, ש"א ד). — והשתמשו בשם זה לתבשיל מקמח נלוש בשומן ועשוי בצורות כדורים פחות או יותר גדולים: חביצין שאין בכל אחד כזית בכמותן וכן חביצין שעושין אותם מפרורי לחם אף שניכר תוארתן על כל אלה מברך לפניהן במ"מ (אמרי יושר לר"מ דיין ר). החביצין שעושין ממצה שנשחק אם אח"כ נטגנו בשמן ודבש ואין כזית בכל אחד יברך במ"מ (שם נ). חביצין שקורין קנידלך (בה"נ, נחום ברמ"ס).
1 כבר העיר הרי"ף ואמר: חביץ קדירא קורין לו ישמעאלים כוביץ (ר"י אלפסי, ברכ' קמ), והוא חַ'בִיצ, חַ'בִיצַה خَبِيص, خَبِيصَة, והוא מאכל עשוי מתמרים וחלב ועמילה וכדומה. וכבר נחלקו המפרשים (הגאו' ורש"י ותוספות) אם הוא מבושל או אין, וכ"ז בנוגע להלכ' ברכות, ובספרות המאוחרת השתמשו במלה זו במשמ' הרשומה בפנים, ועי' חביצה.