חָבִיל
*, ש"ז, מ"ר חֲבִילִים, סמי' חֲבִילַי, — כמו אגודה, קבוץ דברים קשורים ואגודים יחד, Bündel; paquet; bundle: היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהם (תרומ' י ו). חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים (שבת יח ב). מסכת פרוסה וחבילי המטה והמשפלות (אהל' ח ד). הפריש חבילי תלתן של מעשר (תוספתא תרומ' ח ח). חבילי סאה והקורנים שהכניסן לעצים אין מסיק בהן (שם שבי' ה יד). מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו (יבמ' פא.). הביאוהו (את ר"ח בן תרדיון) וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור (ע"ז יח.). — ובהשאלה: מעיה של אשה עשויה קינין קינין פיקין פיקין חבילין חבילין (מד"ר ויקר' יד).