חָבִיל

*, ש"ז, מ"ר חֲבִילִים, סמי' חֲבִילַי, — כמו אגודה, קבוץ דברים קשורים ואגודים יחד, Bündel; paquet;  bundle:  היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהם  (תרומ' י ו).  חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים  (שבת יח ב).  מסכת פרוסה וחבילי המטה והמשפלות  (אהל' ח ד).  הפריש חבילי תלתן של מעשר  (תוספתא תרומ' ח ח).  חבילי סאה והקורנים שהכניסן לעצים אין מסיק בהן  (שם שבי' ה יד).  מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו  (יבמ' פא.).  הביאוהו (את ר"ח בן תרדיון) וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור  (ע"ז יח.).  — ובהשאלה:  מעיה של אשה עשויה קינין קינין פיקין פיקין חבילין חבילין  (מד"ר ויקר' יד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים