ש"ז, — א) כמו ב. חבורה, אנשים מחֻברים יחד: וכחכי איש גדודים חֶבֶר כהנים דרך ירצחו שכמה (הוש' ו ט). טוב לשבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חֶבֶר 1 (משלי כא  ט). — ב) *חֶבֶר עיר, צבור מסֻדר: ראב"ע אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר2 וחכ"א  בחבר עיר ושלא בחבר עיר רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש שם חבר עיר יהי פטור מתפלת המוספין (ברכ' ד ז).  ונותנין אותן (את מעות שביעית) לחבר עיר בטובה (תוספתא שבי' ז ט).  כשהוא שומען (את התקיעות) שומען על הסדר ועל סדר ברכות במה דברים אמורים בחבר עיר אבל שלא בחבר עיר שומען על סדר ברכות (ר"ה לד:).  ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר וכו' כשאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תינתן לחבר עיר (מגי' כז.).  לא ילך אדם לבית האבל ובידו לגין וכו' ואם יש שם חבר עיר מותר (חול' צד.).  עולין בחבר עיר על האיש ואין עולין בחבר עיר על האשה (מס' שמחה יא).