א. חֶבֶר

ש"ז, — א) כמו ב. חבורה, אנשים מחֻברים יחד: וכחכי איש גדודים חֶבֶר כהנים דרך ירצחו שכמה (הוש' ו ט). טוב לשבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חֶבֶר 1 (משלי כא  ט). — ב) *חֶבֶר עיר, צבור מסֻדר: ראב"ע אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר2 וחכ"א  בחבר עיר ושלא בחבר עיר רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש שם חבר עיר יהי פטור מתפלת המוספין (ברכ' ד ז).  ונותנין אותן (את מעות שביעית) לחבר עיר בטובה (תוספתא שבי' ז ט).  כשהוא שומען (את התקיעות) שומען על הסדר ועל סדר ברכות במה דברים אמורים בחבר עיר אבל שלא בחבר עיר שומען על סדר ברכות (ר"ה לד:).  ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר וכו' כשאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תינתן לחבר עיר (מגי' כז.).  לא ילך אדם לבית האבל ובידו לגין וכו' ואם יש שם חבר עיר מותר (חול' צד.).  עולין בחבר עיר על האיש ואין עולין בחבר עיר על האשה (מס' שמחה יא).



1 פרשו רוב המפרשים במשמ' חברה, ר"ל הבית שיֹשבים שם בחבורה האיש ואשתו.

2 כבר הביא הערוך שני פרושים: פי' גאון ז"ל גדול העיר אשר יועדו עליו כל הזקנים וכו' פי' אחר צבור מקום שמתחברין בני העיר להתפלל. ע"כ. וכפרוש הראשון פרש גם רמב"ם וז"ל: ופי' חבר עיר חכם המדינה והוא כנוי בעד תפלת הקהל שלא יתקבצו אלא לפני החכם שבהם.  ע"כ. וכן רש"י במגי': חבר עיר שמתעסק בצרכי צבור. ע"כ. אבל כאן פרש"י חבורת העיר וכמו"כ בגמ' ר"ה לד. וכבר נשא ונתן בזה א' גיגר (Ursshr. 122) והכריע את הכף להקריאה חֶבר ולפרוש צבור, כמו פרוש השני של הערוך, וכן גרֶץ, וכך Schürer. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים