פ"ע, —  א) נתקרב ונתאחד אל דבר, וחָבְרוּ, נתקרבו יחד לעשות יחד דבר, verbunden sein; être lié; be joined: כל אלה (המלכים שנזכרו קודם) חָבְרוּ אל עמק השדים בראש' יד ג. — ואמר בן סירא: נוגע בזפת תדבק בידו וחובר אל לץ ילבש דרכו ב"ס גני' יג א. כן חובר אל איש זדון ומתגלל בעונותיו שם יב יד. — *וחָבְרוּ עַל פלוני. קצת במשמ' של איבה והתנגדות, נועדו יחד כנגדו: מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה בי"ט חברו עליו תלמידי שמאי הזקן אמרו לו מה טיבה של בהמה זו ביצה כ.. א"ר כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר"א בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד יבמ' פד.. מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבזם ב"ב יא.. שאכל (ר"מ) עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו חברו עליו (על ר' יהושע שרצה להתיר דבר) אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר חול' ו:. וכשבא ליכנס (הזאב לחצר היהודים) חברו עליו במקלות רש"י סנה' לט.. — ובמשמ' °נועדו והחליטו והסכימו דבר: כי צורות האותיות האלה ושמותם כבר חברו עליהם הראשונים מדורות קדמונים וכו' וסוף התשובה ככה חברו עליו העליונים והתחתונים הקד' הור' הקורא. כי צורתן (של הטעמים) הוא ממה שחברו עליו האחרונים ואמרו זו היא צורת הקמצה וזו היא צורת הפתחה שם 35. כי כבר חברו בעלי הלשון והדקדוקיין שלא יעשו על אות אחת שוא ומלך אלא אחהע בלבד שם 63. — ודברים לא בע"ח, חָבַר אל דבר, היה דבוק אליו: חמש היריעת תהיין חֹבְרֹת אשה אל אחתה שמות כו ג. שתי כתפת חֹבְרֹת יהיה לו שם, כח ז. חֹבְרת אשה אל אחותה כנפיהם יחזק' א ט. —  ובכנ' יְחָבְרְךָ, יהיה לך חָבֵר: הַיְחָבְרְךָ1 כסא הוות תהל' צד כ. 

— פִע', חִבַּר, חִבֵּר, יְחַבֵּר, — הדביק דברים יחד, הגיש שני דברים זה לזה וחזקם יחד, verbinden; lier ensemble, joindre; join together: וחמש יריעת חִבַּר אחת אל אחת שמות לו י . ויעש קרסי נחשת חמשים לְחַבֵּר את האהל להית אחד שם יח. ועשית חמשים קרסי זהב וְחִבַּרְתָּ את היריעה אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד שם כו ו. וַיְחַבֵּר את חמש הירעת אחת אל אחת שם לו י. וַיְחַבְּרֵהוּ (יהושפט את אחזיה) עמו לעשות אניות ללכת תרשיש  דהי"ב כ לו. השוקת שבסלע אין ממלין בה מפני שחקקה ואח"כ חיברה ירוש' שבת ט יא ד. — ב) בפרט, °חִבֵּר ספר, יצר ועשה ספר פעל רוחו ומחשבתו1, verfassen; composer un ouvrage; to compose, to pen: כאשר אבאר מקצת מה שאמצא לו בספר סדר מקבלי התורה אשר אני עתיד לחברו בעזרת שדי הקד' ר"נ גאון על התלמוד. וקיבץ (רבנו הקדוש) העקרים לאנשי אותו הזמן למשמרת לאות ותקנה תיקון יפה וחברה חיבור נמרץ כפי חכמתו ופלפולו וקראה משנה וכו' ואחר כך חברו תלמידיו ר' חייא ור' אושעיא התוספתא שם. ובימיהם היה ראש בארץ ישראל ר' יוחנן שקבל מר' אושעיא ברבי והאריך ימים כי פ' שנה היה ראש ישיבה והוא חבר תלמוד ירושלמי לחמש סדרים ספר הקבלה להראב"ד. אז בראותי זה ההפך והשנוי אשר יקרה באותיות אלה חברתי בהם בעזרת ה' הספר הזה ר"מ ג'יקטליא, הקד' אות' הנוח לר"י חיוג. כי לא חברתי זה הספר להראות כי עמדתי על חכמות שנגלו לי סודות להתפאר ראב"ע, יסוד מורא ב. וראוי שנביא אחר כן מעט מזער מדברי החכמים ומיליהם ולחבר אליהם ממה שחיברו אנשי המוסר בחרוזים תק' מדות הנפ' לרשב"ג כד. העיר השם הנכבד והנורא את רוחי לדבר על ענין דבוק האדם באשתו ולבאר משפטי חבוריהן ופרידותן וכו' וחברתי מהם ספר וקראתי שמו ספר בעלי הנפש ראב"ד, הקד' בעלי הנפש. שאלת ממני יחייך השם ויעזרך על דינך ועולמך שאחבר לך חבור שתלמד ממנו ידיעת מלאכת העבור חשבון העבור להרמב"ם. רבינו הקדוש חיבר המשנה ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה הוא, הקד' יד החזקה. רב חיבר ספרא וספרי לבאר ולהודיע עיקרי המשנה וכן ר' הושעיא ובר קפרא חיברו ברייתות וכו' ורב אשי הוא שחיבר הגמרא הבבלית בארץ שנער אחר שחיבר ר' יוחנן הגמרא ירושלמית וכו' וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר שם. וחבר מחברות מוסר בכל ענין הקד' אלחריזי בס' מו"נ.

 — פֻע', חֻבַּר, —שחִבּרוּ אותו: על שני קצוותו חֻבָּר שמות לט ד. כי מי אשר יְחֻבַּר1 על כל החיים יש בטחון קהל' ט ד. ירושלם הבנויה כעיר שֶׁחֻבְּרָה לה יחדו תהל' קכב ג. — ואמר בן סירא: מין כל בשר אצלו ואל מינו יחובר אדם, מה יחובר זאב אל כבש כן רשע לצדיק נאצל ב"ס גני' יג יו-יז. —ואמר הפיטן: שתות חֻבָּרוּ, מלואם הגברו, עבודתו יגברו, ופיו לא יעבורו יוצר א' שבוע', אדון. —ובינוני *מְחֻבַּר, מחובר: העוקר שתלים מתוך שלו וכו' לקח במחובר לקרקע פטור מעשר' ה א. העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ב"מ ז ב. אם השור שאינו אוכל במחובר הרי הוא אוכל בתלוש אדם שהוא אוכל במחובר אינו דין שיאכל בתלוש ירוש' מעשר' ב נ.. מהו בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר שם שבת א ד.. דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד מותר והמחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור מו"ק יב:. הזרעים והירקות המחוברים לקרקע אהל' ח ה. —°ובפרט ספר: וחובר הירושלמי בקרוב ממאתים שנה אחר החרבן ספ' הקבלה להראב"ד. וחכמים אחרים אחריהם חיברו מדרשות והכל חובר קודם הגמרא הבבלית הקד' הרמב"ם ליד החזקה. לפי שאותה הלשון היתה ברורה לכל אנשי שנער בעת שחוברה הגמרא שם. —°ומחוּבר, כנוי למליצה חרוזה: וכח מליצותם (של משוררי ספרד) במחובר וגם במפורד ר"י חריזי, תחכמוני ג. 

— הִפע', הֶחְבִּיר, —הֶחְבִּיר עליו במלים, דבר אליו הרבה מלים: לו יש נפשכם תחת נפשי אַחְבִּירָה1 עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי איוב יו ד. וכמו חִבֵּר במשמ' כללית: והוא אשר יצפצף ויקריש והוא אשר יכונן גוף הילד ויחביר תמונות לגלמים והוא אשר יקרום הגלד רשב"ג, מלכותך. בליעל וידיח מדנים, ועז מצח ויפריד עצומים, לשון צדק ויחביר העמיתים ויקביע שלומים ביקומים ר"י הלוי, על השקל. ולהרויח בגעיה ולהחביר מלה לאחותה הור' הקורא 90. החבירני עם חברים נוה נחמד ר"י חריזי, איתיאל ג. — ובמשמ' °חִבֵּר דברי שיר, ספר: ספר דקדוקי הטעמים החביר ר' אהרן בן אשר דה"ט. ואשר ידעה נפשי אחבירה, אמלל גבורות ואדברה שהי"ח ליום א. ידועים לאביר, אשר חכמות החביר, ולנו בר משביר, לאל לא במחירים תשו' יהודי אבן ששת על מנחם. ולו אחרי אשר החבירך כזאת בשירך החרשת ולא אוית להחביר ספר תשובות במחברת פשר ולא נודע שגגתך וכו' תשו' תלמידי מנח' על דונש, ערך חנך. —ואמר המשורר: אני אשמח בשמחתו ואחביר אמרי בו לעיני כל קהלכם ר"י הלוי, ידידי אל. בך הגביר יצחק לשוני תענה צחות ושיר תחביר ולא מפסקת הוא, ארץ כילדה. רנה ותהלה אחביר לו סלה ערב ובקר, נורא תהלות עושת גדולות עד אין חקר בקשות תימנ', אל חי. 

— הִתפ', הִתְחַבֵּר, — כמו קל, התחבר אל פלוני עם פלוני: ואחרי כן אֶתְחַבַּר2 יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל דהי"ב כ לה. כְּהִתְחַבֶּרְךָ עם אחזיהו פרץ יי' את מעשיך שם לז. — ואמר בן סירא: כבד ממך מה תשא ואל עשיר ממך מה תתחבר מה יתחבר פרור אל סיר אשר הוא נוקש בו והוא נשבר ב"ס גני' יג ב. משל לשני כלבים שהיו מריבין זה עם זה בא זאב על אחד מהן אמר השני אם איני עוזרו היום הורג את זה ולמחר יבא עלי לפיכך נתחברו מואב עם מדין מד"ר במד' כ. כל המחיה עצמו בדברי תורה אין התורה מתחברה עמו כלה רבתי ד, ומצוי השמוש בספרות. —  ובמשמ' הזדוגות זו"נ: אל תשפיל נפשך להביט אל בעלי חיים בהתחברם כי חרפה היא לך כי יתלבש דמיונך בהרהור המפעל ההוא ר"ש אלעמי, הקד' אגר' המוסר. 

— נפע', *נֶחְבַּר, — כמו חֻבַּר: כשם שהכהנים הללו נחברים על הגורן ליטול את חלקם כך עשו שמעון ולוי בשכם מד"ר בראש' פ. כל שהוא נפרד ונחבר ומתהפך לכל צד הור' הקורא 12. — ובחשבון: כי מנהג החושבים שהם בעלי סוד החשבון לכתוב באגרות הפרטים בראש האגרות יכתבו הכלל הנחבר מן הפרטים ראב"ע שמות ל יב.

אגד. — אִחֵד. — *אִחָה, מתאחה. — אסף. דבק, הדביק. — *הָדַק, וההפך *רפט. — *זִוֵּג.
— יַחַד. — *נשק, הִשִּׁיק.
*ערה, מעורה במקצת.
פוץ, הפיץ. — פִּזֵּר. —פרד, הפריד, ההפך מן חִבֵּר.
צבר, צבור. —  צֵרֵף.
קִבֵּץ. — קהל. —  קרב, הקריב, — קשר.
רכב, הרכיב על, הרכיב יחד. — רכז, *רִכֵּז.
שִׁתֵּף. — תָּפַר יחד בחוטים וכדומה.