חַבָּר

ב.*1, ש"ז, מ"ר חַבָּרִים, — כהן פרסי עובד האש, Geber; guebre: תחת ישמעאל ולא תחת עובד כוכבים תחת עובד כוכבים ולא תחת חבר תחת חבר ולא תחת ת"ח (שבת יא.). שלושה שונאין זה את זה אלו הן הכלבים והתרנגולין והחברין (פסח' קיג:). בגוי נבל אכעיסם וכו' אלו חברין (יבמ' סג:). הראני חברין דומין למלאכי חבלה (קדוש' עב.). שהיו החברים מחזרין על הבתים ונוטלין נר מבית כל אחד ואחד בלילה שקוראין צְדָה כדי שיראו נרות מבחוץ (תשו' הגא', הרכבי רצח). ובמלכות פרסיים היו חברים שבהן מחזרין על בתי ישראל ומכבין את הנרות וחותין את הגחלים ומוליכין אותן לבית האור שלהן שהיא ע"ז ולא היו עוזבים לא אש ולא גחלים שילינו בלילה חוץ מע"ז שלהן שהיא בית נורא (שאילתות דרב אחאי גאון מב). שהיו פרסיים קורין לכומרין חברין והיו אותן חברין רעים מאד ומצירין לישראל (ערוך, ערך חבר).



1 מפרסית ע'בר, עובד האש.

חיפוש במילון: