ב. חָבַר

 פ"י, בינ' חֹבֵר, — עשה חֲבָרִים:  קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וְחֹבֵר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים  (דבר' יח  י-יא).  כמו פתן חרש יאטם אזנו אשר לא ישמע לקול מלחשים חוֹבֵר חברים מחכם.  (תהל' נח ה-ו)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים