ב. חֹבֶשׁ
°, ש"ז, — במשמ' מה שחֹבשים על המכה, ואמר הפיטן: חוֹבֶשׁ ארוכה וארך יום מבוכה חתולה למכה יעל בעת ימלך (מוס' א' ר"ה, אנסיכה). רחצו והזכו כל קהלי, וחתלו חֹבֶשׁ עצב מחלי (יוצר פרה, אצילי). ושחין אשר פרח בגב לבו בשמן טוב דברך לו יהי חָבְשֵׁנוּ, גם אש תשוקתך במעינו במי מכתבך כבה יקוד אשנו (רמב"ע, לכבוד אבו אלפתח).