ש"נ, כנ' חֲבֶרְתּוֹ, מ"ר חֲבֵרוֹת, — ש"נ מהשם חָבֵר, אשה שהיא מחֻברת להזולת בקשר של ידידות או נשואים וכדומה, Gefährtin; compagnonne; (female) companion: כי יי' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חֲבֶרְתְּךָ ואשת בריתך (מלא' ב יד). ויאמר לה המלך אסתר המלכה למה תפחדי כי הדת הזאת אשר סדרנו איננו מוטלת עליך באשר את רעיתי וחברתי (מד"ר אסת', ויהי ביום). — ובמשמ' *אשה שהיא זולת האשה שמדֻבר עליה: משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה (שבי' ה ט). וכי האשה (שואלת) מחברתה ככרות (שבת כג א). כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת (כתוב' י ה). לא תלוה אשה  ככר לחברתה עד שתעשנה דמים (ב"מ ה ט). לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום (ירוש' יבמ' יה יה). ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו וכו' ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד (ברכ' יח:). מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים אמרה אחת לחברתה למה פניך חולנית אמרה לה כלו מזונותיה (מד"ר בראש' מט). מפני מה סוטה אינה שותה בכוס של חברתה שלא יאמרו בכוס זה שתת פלונית ומתה (שם ויקר' כז). מעשה בקרתנית אחת שהי' לה שפחה כושית שירדה למלאת מן העין היא וחברתה אמרה לחברתה חברתי למחר אדוני מגרש את אשתו ונוטלני לאשה (שם שה"ש, אל תראוני). — ומ"ר בכנ': הממאנת וחברותיה אין להן מנה מאתים אבל תוספת יש להן וכו' עוברת על דת וחברותיה אין להן תוספת וכל שכן מנה מאתים (כתוב' קא.). חברותי רואות ועושות כל צורכי (והזהיר, שמות קכז.). — ובבע"ח: הרי היא (פרתי) מושאלת לך היום שתשמור לי חברתה למחר הרי חברתה מושאלה לך היום שתשמרנה לי למחר (תוספתא ב"מ ח כב). — ודברים לא בע"ח: שתי חביות ובהן כשני חציי זיתים וכו' נפתחה אחת מהן היא והבית טמאים וחברתה טהורה (אהל' ח ו). אשה חוששת אחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצאת לשוק (ירוש' שבת ח יא:). שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיים תלש מאחת מהן לקנות חבירתה ולא לקנות המיצר היא נקנית וחבירתה אינה נקנית (שם ב"ב ג יג ד). מכאן ועד הרקיע מהלך ת"ק שנה והגשמים יורדין ואין טפה מתערבה בחברתה (מד"ר דבר' ז). זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים (שבת כב:). אחת מן הטבלאות של שיש שברצפה ראה (הכהן) גבוהה מחברותיה והבין שסילקוה מאחר שנסדרה שם (רש"י יומא נד.). ירקות שאמרו חכמים בפסח שאדם יוצא בהן ידי מרור חזרת ועולשין ושאר חברותיהן דקות הם (הוא, סוכ' יג:).