*, ש"ז, מ"ר חִדּוּשִׁים, — שה"פ מן חִדֵּשׁ, א) עצם שה"פ: מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך בחידוש כל הדברים הללו אף ירושתך בחידוש כל הדברים הללו (סעו"ר ל). חידוש הוא שחידשה תורה בקנס (כתוב' לה:). שמרהו (את חדש האביב) עד שיבוא בחידושו (ירוש' פאה ה יח ד). אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא חדוש תורה מאתי תצא (מד"ר ויקר' ג). ואשר לא יושג ולא יודע כלל הוא חידוש כל הדברים איך נבראו ואיך יצרם היוצר (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 274). — וחדוש הלבנה וכדומה: אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים (ר"ה כה.). — °ואמונת החדוש, שהעולם מחֻדש, שנברא יש מאין: אמונת החדוש יש מאין אם היא אמונה צריך לכל בעל דת אלהית להאמינה כמו שיחוייב המאמין בתורת משה להאמין שפצתה הארץ את פיה וכו' (העקרים א יב). שיסוד התורה אשר עליו אדניה הטבעו הוא אמונת חדוש העולם הכללי המוחלט (ר"י אברבנאל, מפע' ה' א ג). — ובמשמ' *דרוש חדש, דעה חדשה: וכשבא רבי יהודה בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד אמר לו מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום (ידים ד ג). והקבילו (ר"י ור"א) פני ר' יהושע בפקיעין אמר להן מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין אמר להם אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש (תוסתפא סוט' ז ט). — °ומקרים המתחדשים בעולם: ואחר כן יהיה עתיד לרפואה החדשית שהיא זמן כפרה לכל תולדות החדשים וחדושי הימים (כוזרי ג ה). — ובמשמ' מעשה תמוה, זר, פלא: לא שהם עצמם ראו זה (שהלכו על הגליד של הנהר בפסח בפראג) רק שלמאה פעמים שמעו חידוש זה בקטנותם (צמח דוד, רע"ג לאלף ו). ויאסר המלך זיגמונד את מרכבתו ויצא השר במקור נדפס "השד". לקראת ארוסתו עם כל שרי המלוכה בשררה במקור נדפס "שרדה". גדולה ברוכבים ורגלים לאלפים ולרבבות ונעשו אז בשדה חדושים ענינים נפלאים לצחוק וחדוה אשר שמחה גדולה כמותה שם לא היה ממאה שנים ועד הנה (שם, שנב לאלף ו). — ובמשמ' °שמועות ע"ד מקרים ומאורעות שנעשים בעולם, Neuigkeit; nouvelles; news: ובני אדם שסיפור שמועות ודברי חדושים עונג להם מותר לספרם בשבת כמו בחול (הלבוש או"ח שז א). —  °ופתקי חדושים, עתונים: הני פתקי חידושים שנוגעים על פי הרוב לכלל או לפרט וביחוד בזמן שיש מלחמה ושעת חירום בעולם שלפעמים יש צורך גדול לידע איזה צד גבר (שאיל' יעבץ א קסב).