*, ש"ז, מ"ר חִדּוּדִים, — א) שה"פ מן חדד: ליבן סכין ושחט בה שחיטתו כשירה חידודה קודם לליבונה (חול' ח.). — ובהשאלה חִתּוּךְ וקמוט: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו1 (סנה' צד.). כי נעשה בשרי חידודין כאשר באתי לכתוב מהו יסוד המאמינים האלו (א' מודינא, ארי נוהם ל). — ומעשה חִדּוּדִים, בין זכר ונקבה, נגיעות במקומות בהגוף לענג: ומתו גם שניהם וכו' אמר רבא למעוטי מעשה חידודים1 וכו' מעשה חידודים לאו כלום הוא (סנה' סו:). משכבי אשה ולא מעשה חדודין (חזקוני, קדוש' כ יג). והיה הארוס חובק ומנשק ועושה מעשה חדודים לפני כל עובר ושב (שו"ת תמת ישרים קע). — וכמו חַדּוּד, בליטה חדה, עֹקץ: כיון שיעמדו הריחים מלטחון מנקרין בהן נקרין קטנים כמין חידודין כדי לטחון במהרה (ר"ח מו"ק י.). וכן הוסיף ד"מ חמרו הברזל ופעלו הנפח וצורתו האורך ומעט הרוחב וחדוד הקצוות ותכליתו שיהרג בו (מלות הגיון ח). — ב) °זריזות ומכירות בדבר במקור נדפס 'ברבר': והכלב אי אפשר שיתנועע מבלתי העת הצריך אליו וכו' והגבלת שיעור זו התנועה היא מסורה אל הציד כפי חדודו במלאכת הצייד ושיתנהג הכלב כפי מה שיצוהו (המעל' לרש"ט פלקיירא ב). — ג) °חִדּוּד השכל, חריפות: אבל בידיעתי עוצם פלפולך וחדודך נקל עלי חבור קצר כמה לידיעתי באמת כי אתה תבין אותו תכלית ההבנה (חשבון העבור להרמב"ם א). והצטרך הרלב"ג להקדמות והתחכמויות רבות ומעשה חדודין ותשובות משובשות להתנצל מהם (מפע' ה' ה ד). ומה שכתב לי מר במה שהבאתי ראיה מן המחברים וכו' כבר קבלתי עלי שלא להשיב על מעשה חדודין רק להשיב על עיקר שנראה בעיני שאיני רואה שום תפיסה עלי בנדון זה (שו"ת רמ"א ז). ומי כי לו על כל שכל אנושי יתרון (ר"י פרנסיס, מתק שפת' 104). — ובמשמ' דבור מחֻדד, מליצה שנונה, Witz; pointe; wit, joke: ואחרון אחרון חביב ר' עמנואל אחי אשר חדש פרחים בשיר כבגנות האביב, ויעש לו זר זהב סביב, המזמר לספרדים בלשון גאונם, ואל הלועזים בחדודם ולשונם, ואל היהודים ככתבם וכלשונם (שם). ועל דרך חידוד נראה לי ליישב ואומר וכו' (שו"ת חת"ם, או"ח קיז). — וחֹזק הקדחת וכדומה: וידעתי כי הצמח היה במחיצתו (של הריאה) מחידוד הקדחת וקושי נשימתו ויובש שעולו בתחלתו (המבקש לרש"ט פלקיירא). ועילת זה החולי (השחין) הוא מחדוד האדומה ומהתלהבותה (מ' אלדבי, ש"א ד). — וחדוד המזונות, חריפותם: קנקן של חומץ יש בו מחידוד ריח החומץ יותר מן החומץ עצמו (תשוב' הגאונ', הרכבי, לא). ויזון במזונות החום והחדוד ויתמיד המרחץ (מ' אלדבי, ש"א ד). ואם יאכלוהו (את הדבש) חי יוליד רוח ונפח וניחור החזה ויעורר הקיא בחדודו ויזיק לבעלי הירוקה (שם ה) . — וחדוד  במקור נדפס 'וחדור'. הקול, דקותו ורומו: וחדוד הקול ועביו הוא מפני תכונת האברים (שם ד). — ד) חִדּוּד המחט, כמו חֹד: האדם דומה לנוד מלא רוח ואם יעשה בו נקב כחדודה של מחט הרוח יוצאת (אבן ירחי, המנהיג, בשם מד"ר בראש').