חוֹבֵר

*, ש"ז, — כמו *א. חַבָּר, מי שמלחש נחשים וכדומה:  מי יחון חובר נשוך וכל הקרב אל חית שן (ב"ס גני' יב יג).  אך על אלה אל תבוש ואל תשא פנים לחטא וכו' על חשבון חובר וארח ועל מחלקות נחלה ויש (שם מב א-ג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים