* 1, ש"נ, — בליטה וגבנונית על גבי הכותל לנוי וכדומה, Auskragung; saillie; sally: מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו (את השותף להשתתף בגדר) אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית2 מבחוץ (ב"ב א ב). — והצד והמקום בהבנין שעושים שם חזית לנוי, ששם פני הבית, Frontispiz; frontispice: היה שם אחד (מבני החצר) מעכב הופך את החזית אצלו (תוספתא ב"מ יא כב). בית שיש לו שני פתחים נותן (את המזוזה) ברגיל היו שניהם רגילין נותן בחזית היו שניהן חזית נותן על אי זה מהן שירצה (ירוש' מגי' ד עה ג). — ובכלל, הצד העקרי מאיזה דבר: ועושין אותה (את המערכה) כמין מגדל ומפתחין בה חלונות וחזיתה3 מערבה (פרה ג ח). סידר המערכה גדולה מזרחה וחזיתה4 מזרחה וראשי הגזירין הפנימים היו נוגעים בתפוח (תמיד ב ד).
1 דעת רוב החכמים שנגזרה מלה זו מן א. חזה במשמ' ראה, ופרושה כמו מראה, ועי' הערה לקמן.
2 ואמרו בגמ' שם ד.: מאי חזית אמר רב הונא אכפיה ליה לקרנא לבר ונעביד מלגיו עביד חבריה נמי מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא גיזוזא מידע ידיע איכא דאמרי א"ר הונא מיכפא לקרנא מלגיו וניעביד מלבר גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא א"ה השתא נמי לייף ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא ליפופא מידע ידיע. ע"כ. והנה כאן אין המשמ' של ראיה מבארת אלא בדחק את שמוש השם חזית, ואולי אין מלה זו משרש א. חזה, אלא משרש ב. חזה, שממנו נגזר השם ב. חזוּת, בהשם קרן חזות, וכמו כן השם הארמי חזותיה, שכמו שנתבאר במקומו נסתעף מהמושג של בליטה והתפשטות.
3 פרש רה"ג וז"ל: פי' פניה של מערכה ומראיתה כדאמר בהשותפין ועושה חזית מבחוץ וכתיב ומחזה מול מחזה פי' מראה. ע"כ. וכן הרמב"ם: ר"ל עיונה מצד המערב כלומר פני המערכה והוא המקום אשר יושלך ממנו האש. ע"כ. וכן הר"ש: מלשון מחזה מול מחזה פני המערכה ומראיתה מקום שמאחיזין בה האור למערב.
4 ופרש רגמ"ה: כלומר מניח בין העצים ריוח מעט כעין חלון לצד מזרח.