חָזַם

*, פ"י, עת' יַחֲזֹם, — חָזַם את העלים מן הלפת, הצנון וכיוצא בזה, הסיר את העלים בכלי או ביד בכח ובמהירות  abschneiden = reissen arracher; pull of:  הרוצה לחזום1 עלי ירק להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר  (דמאי ג ב).

 — הפע', *הֶחֳזִים: הרוצה להחזים2  עלי ירקו ולהשליך ממשואו (תוספתא דמאי ד ב).



1 פרש הרמב"ם:  לכרות או לקצור או לארות עלי הירקות.  ע"כ.  ור"ש:  שמפשח העלין מן הקלחין להקל ממשאו שלא יכבד עליו.  ע"כ.  והערוך פרש לשלוף העשבים הרעים, וגם לעשות אגד, אך שתי משמעות אלה אינן לפי הענין.

2  בנוסח' להחזיר, אבל אין ספק שזה שבוש, וכבר הגיהו המפרשים להחזים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים