חָזַם
*, פ"י, עת' יַחֲזֹם, — חָזַם את העלים מן הלפת, הצנון וכיוצא בזה, הסיר את העלים בכלי או ביד בכח ובמהירות abschneiden = reissen arracher; pull of: הרוצה לחזום1 עלי ירק להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר (דמאי ג ב).
— הפע', *הֶחֳזִים: הרוצה להחזים2 עלי ירקו ולהשליך ממשואו (תוספתא דמאי ד ב).
1 פרש הרמב"ם: לכרות או לקצור או לארות עלי הירקות. ע"כ. ור"ש: שמפשח העלין מן הקלחין להקל ממשאו שלא יכבד עליו. ע"כ. והערוך פרש לשלוף העשבים הרעים, וגם לעשות אגד, אך שתי משמעות אלה אינן לפי הענין.
2 בנוסח' להחזיר, אבל אין ספק שזה שבוש, וכבר הגיהו המפרשים להחזים.