* , ש"ז, מ"ר חַזָּנִים, — א) שַׁמָּשׁ מפקח בבית הכנסת, בבית ספר, בבית דין וכדומה, Küster; marguillier; sexton: באמת אמרו החזן רואה היכן תנוקות קראים אבל הוא לא יקרא שבת א ג.  חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת יומ' ז א.  כיצד מלקין אותו כופה שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן בית הכנסת אוחז בבגדיו וכו' והאבן נתונה מאחריו חזן הכנסת עומד עליו ורצועה של עגל בידו מכות ג יב.  חזן הכנסת נוטל חצוצרות ועולה לראש הגג תוספתא סוכה ד יא.  לפיכך אם הוסיף לו חזן אפילו אחת רצועה ומת הרי זה גולה על ידו שם מכות ה יג.  והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לרבי חצפית התורגמן הפטר את העם אמרו לרבי זינון החזן אמור התחיל ואמר התחילו ועמדו כל העם על רגליהם ואמרו לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד ירוש' ברכ' ד ז ד.  ובימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה שם סוכ' ה נה:.  מניין שהחזן צריך לומר להם אמרו ת"ל אמור להם ספרי, נשא לט.  בית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן הכנסת חייבת במזוזה יומ' א..  בגואל ישראל מאריך וכו' והן עונין אחריו אמן וחזן הכנסת אומר להם תקעו בני אהרן תקעו תענ' טז:.  למחר נכנסו לבית הכנסת ושמעו קול החזן מכריז (מי) גנב לשמעון ולוי מד"ר ויקר' ו.  עבר אביו ואמו על עבירה שלוקין עליה והיה הוא חזן לפני הדיינים לא יכה אותם רמב"ם ממרים ה. — ומ"ר: יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהם להר הבית והחזנים מקבלין מהם וסודרין אותן על גב האיצטבא וכו' למחר משכימים ובאין והחזנים זורקין אותם לפניהם והן מחטפין סוכה ד ד.  מסרום (את הכהנים שלא זכו להפיס) לחזנים היו מפשיטין אותם את בגדיהן ולא היו מניחים עליהן אלא מכנסים בלבד תמיד ה ג.  ולמחר משכימין לבית דין החזנין קורין לכל אחד ואחד פלוני ופלוני מזכה הייתי תוספתא סנה' ט א.  אין מעמידין חזנין (להלקות את הרשעים) אלא חסירי כח ויתירי מדע מכות כג..  נהגו החזנים שכותבין הכתובות וכותבין מקום שילכו בהן שם למחר לעשות החופה סמ"ג, מ"ע נ.  שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם וכו' והם (בניו) לא עשו כן אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהן שבת נו..  — ב) בפרט בבתי הכנסיות, שליח צבור, העומד לפני התבה וקורא התפלה בקול, בשירה וזמרה, והצבור עונים אחריו, Vorbeter, Kantor; chantre; precentor והמפטיר נותנו לחזן1 הכנסת והוא חוזר התורה סופרים יד יד.  ואל תאמר לפני המלאך זה החזן כי שגגה היא מדר' קהל', אל תתן.  דרך חתנים כחזן מה דרכו של חזן עומד ומברך לכלה בתוך חופתה כך הקב"ה עמד וברך לאדם ולעזרו פדר"א יב.  וכחזן שהוא עומד ומברך את הכלה בחופתה כך עמדו וברכו את רבקה שם יו.  ליל יום טוב שחל להיות בשבת אין החזן אומר מעריב ופיוט בתוך המחזור לאור הנר סמ"ג, לאוין סה.  שאסור להפסיק ולדבר משיתחילו ברוך שאמר עד שחותם החזן ישתבח שבלי הלקט, תפלה ז.  ראוי לחזן להתפלל מתוך הספר שם יב.  שמעתי עליך שאתה אוסר לחזן שהוא כהן או לוי שיקרא כהן אחר לקרוא בתורה וכו' ובצרפת ראיתי רבינו תם זצ"ל מגביה קולו עם החזן ובארץ יון הקורא קורא והחזן שותק שם לה.  אם אין הקורא יודע לקרות בדקדוק יש על החזן לסייעו ולקרות עמו בלחש שם לו. — ובמליצה, °כנוי להתרנגול: אמר הטווס דע אדוני המלך כי יש בקבוצינו תרנגול החזן והיונה המסולסל ר' קלוני' אגר' בע"ח ב ו. — ומ"ר: שהחזנים רובם אינם יודעים להתפלל כמנהג הסיסיליאני שו"ת מהרשד"ם, או"ח לו.  ובבית הכנסת לפני ארון קדש הקדשים שחטו בחלפות המשוררים והחזנים והשמשים מגי' עיפה להר' שבתי כהן. — ואמר המקונן: חסרה ערבות קול, חֲזָנִים מזמור, מפטיר ומוצניף וגם פיטן לחוד קינ' לת"ב, יהודה. — ואמר המשורר בשנינתו: הוי גבורים לשמר חטין, ואנשי חיל לפסֹל גטין, מפיחי קריה עקב שוחט, ובעד חַזָּן יגרו מדון, שתף של עמלק קהלתו סוחט, ובכל גבאי היא קונה לה אדון יל"ג, דור המדבר. — ובכנ': ועוד עד אחד מסייעו כי רבי משה חזנינו מעיד שמיד הראהו ואמר שאין שוה ואנו מטילין עליו מכח זה וישבע ויטול מרדכי כתוב' רו.