חֹזֶק

, ש"ז, בכנ' חָזְקוֹ, — כֹח, תכונת הדבר החָָזָק,  Stärke;  force;  strength:  בְּחֹזֶק יד הוציאנו יי' ממצרים מבית עבדים  (שמות יג יד).  והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חֹזֶק ממלכות הגוים  (חגי ב כב).  האמרים הלוא בְחָזְקֵנוּ לקחנו לנו קרנים  (עמו' ו יג).  —  °ובענין הרמת הקול:  ואם היה החוזק באמצע המלה יהיו שני פשטין  (הור' הקורא 76).  שהמשרת יהיה לאחר המלך בכל אות שיהיה עליו החוזק כמו אֵלֳּה  (שם).  וטעם אלו הפזרין הגדולים אמרו לפי שיש בפסוקים אלה חוזק ביותר ונגבהין יותר מדאי  (שם 92).  — ובמשמ' °מצודה:  הסולטאן סולימאן לכד בערמה את החוזק הגדול עיר המלוכה שבאונגארן  (צמח דוד, רפא לאלף ו).  התוגר סולטאן סולימאן לכד את יולי באונגארן ומשם עלה על החוזק הגדול סיגעט והיו תוך המבצר אלף ומאתים אנשי חיל  (שם שם שכו).

חיפוש במילון: