חַזָּנוּת

°, ש"נ, — הפיוטים והמזמורים שקורא ומזמר החזן:  כמו פרשה הצריכה לשבת או חזנות שצריכין לאותה שבת  (רה"ג, תשו' נא' ליק נט).  כל המתרצה להיות ש"צ שלא מתוך אגודה אחת אין רוח חכמים נוחה הימנו ויחד מוחה בחזנות  (רה"ג, תשו' גא' ליק נט). כל המתרצה להיות ש"צ שלא מתוך אגודה אחת אין רוח חכמים נוחה הימנו ויחיד מוחה בחזנות (האגור, ברכ' צ).   — ומשרת החזן:  ראובן שהיה חזן אמרו לו לשמעון רוצים לתת החזנות ובלב שמעון שאינו רוצה להיות חזן וכו' יש לשמעון להודיע לראובן שלא יפחד כי לא יכנס בחזנות ולא ירד לחייו  (ספר חסיד', תתתת"א).  ובדין גביית שכר  החזנות יש פנים לכאן ולכאן וכו' ויש חילוף בזה במנהגי הקהילות  (הלבוש או"ח נג כג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים