חָזָר

* 1, ש"ז, מ"ר חֲזָרִים, — ירק שעושה ממנו מליח,  lattich;  laitue;  lettuce:  וזורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה והחזרין  לא בימות החמה ולא בימות הגשמים  (ע"ז ג ח).  שרשי החזרים  והצנון וכו' הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין  (עוקצ' א ב).  (עלי ירקות) הלבנים מצטרפין בכרוב מפני שהן אוכל ובחזרים מפני שהן משמרין את האוכל (שם ב ז).  החזרין הללו תחלתן מתוק וסופן מר (מדה"ג, כ"י תימנ', ויגש).  אין משרבטין את האדם במים של חזִרין וכיוצא בהן כדי שיתפח ויראו פניו שמנים  (רמב"ם מכיר' יח ג).



1 אולי אין יחיד חזר, ומ"ר חזרים הוא אולי מהיחיד חזרת, ולא נתברר מקור מלה זו, ועי' הערה לחזרת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים