חָזָר
* 1, ש"ז, מ"ר חֲזָרִים, — ירק שעושה ממנו מליח, lattich; laitue; lettuce: וזורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה והחזרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ע"ז ג ח). שרשי החזרים והצנון וכו' הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין (עוקצ' א ב). (עלי ירקות) הלבנים מצטרפין בכרוב מפני שהן אוכל ובחזרים מפני שהן משמרין את האוכל (שם ב ז). החזרין הללו תחלתן מתוק וסופן מר (מדה"ג, כ"י תימנ', ויגש). אין משרבטין את האדם במים של חזִרין וכיוצא בהן כדי שיתפח ויראו פניו שמנים (רמב"ם מכיר' יח ג).
1 אולי אין יחיד חזר, ומ"ר חזרים הוא אולי מהיחיד חזרת, ולא נתברר מקור מלה זו, ועי' הערה לחזרת.