ג. חָטַב

*, — קל אינו נהוג.

— הִפע', *הֶחְטִיב, — העביר קו על מלה כתובה, ausradieren; raturer; to erase: הכותב שני שמות של קודש מקיים את הראשון ומחטיב1 את האחרון רבי יהודה אומר אם היה האחרון בסוף הדף מחטיב1 ומוחק את הראשון ומקיים את האחרון (מס' ספר תורה ירוש' ה א).  היה צריך לכתוב את יהודה ונתכוין וכתב את השם אע"פ שנתן בו דלית מחטיבו וכותב יהודה אחר (שם ד).



1 כך הגרסה במס' ספר תורה משבע מסכתות קטנ' ירוש' הוצ' קורכהים.  ובמס' סופרים מעכב במקום מחטיב, והגיהו הט"ז והגר"א מחטבו, ופרשו המפרשים קודרו מלשון חטב עצים וכדומה.  אבל זו טעות גמורה, כי הכונה בחטב פה העביר בהעט קו בדיו על השם הכתוב לסימן שאינו צריך לקראו, ובערב' שַׁטַב شَطَب.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים