פ"י, עת' יַחְטֹב, יַחְטְבוּ, — חָטַב עצים וכדומה, כרת גזעי האילנות ועשה מהם גזרי עצים להסקה וכדומה, hauen; couper (bois); hew wood: ואשר יבא את רעהו ביער לַחְטֹב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו (דבר' יט ה). ולא ישאו עצים מן השדה ולא יַחְטְבוּ מן היערים כי בנשק יבערו אש (יחזק' לט י). — חֹטֵב, חוֹטֵב, חֹטְבִים,  מי שמלאכתו לַחְטֹב עצים: מֵחֹטֵב עציך עד שאב מימיך (דבר' כט י). ויהיו חֹטְבֵי עצים ושאבי מים לכל העדה (יהוש' ט כא). כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כְּחֹטְבֵי עצים (ירמ' מו כב). — וחֹטֵב, כמו שֵׁם: והנה לַחֹטְבִים לכרתי העצים נתתי חטים (דהי"ב ב ט).

—  פֻע', חֻטַּב, — שחִטְּבוּ אותו, נתנו לו צורה ע"י חתיכה וכדומה, aushauen; sculpter; carve: אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מְחֻטָּבוֹת1 תבנית היכל (תהל' קמד יב). 

—  פִע', °חִטֵּב: שער בת רבים, מקום תמורת וכרֻבים, תְּחַטְּבוֹ2 בחטובים, במסגרות ושלבים (יוצר ב סכות, אנא).