חֲטֻבָה
1, ש"נ, מ"ר חֲטֻבוֹת — מצע או מכסה רב הגונים, לכסות המשכב, bunte Decke; couverture en couleurs variées;varigated tapestery: מרבדים רבדתי ערשי חֲטֻבוֹת2 אטון מצרים (משלי ז יו).
1 ע"י הערה להשרש, בערב' חֹטבַה حُطْبَة עצם הגון. אדֹם או ירק.
2 כבר פרש רב שרירא גאון, והביא פרושו ריב"ג, מסומנות, במשמעת סימני רקמה. אך מלה זו כאן אינה תֹאר, כי קשה לחשב מרבדים במין נקבה. ויותר נכון כי חטֻבות הוא מ"ר מן ש"נ חֲטֻבָה, והיא כפל למרבדים. וגזרו רוב החדשים שהוא מן חטב בערב' ובמשמ' רוב הגונים.