ב. חִטְחֵט – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

ב. חִטְחֵט

1 , פ"י, — כמו חִטַּט: שק מצוי לחטחט אחריו שיער אין מצוי לחטחט אחריו ירוש' ערלה ה סג. .

1 בערב' חַ'צ'חַ'צ' خَضْخَض, הניע, וחַ'טחַ'ט خَطْخَط בהליכתו, נטה מצד לצד.

ערכים קשורים