° 1, חָטָף, א) ש"ז, – בדקדוק, שם לנקודת שוא נע, שקריאת האות המונעת בו היא חטופה: ויבאו ז' חטפין מסור' ירמ' ג יח, ר"ל וְ מונעת בשוא ולא וַ פתוחה. בְּאהל ח' חטפין שם במד' יט יד. זְהב ה' חטפין שם שמות לח כד. ושעור החטף הוא חצי תנועה ואפי' היתה שבא עם פתח וגעיא אשר שעורה אצל הקוראים שעור הפתח או יותר היא אצל המשוררים כשיעור השבא הפשוטה בלא יותר רס"ע אבן דנאן, בספ' השרש', מלכ' השיר. בשלשה יתחתן (השוא) דת נתנה, בסגול במו פתח ואת קמץ, חָטֵף יקרא לו טעמו שנה בשם קדמון ו. – ומ"ר: פוסחים על שתי הסעיפים, שם תמצאם ולשמות אין חק, זאת אות ברית אחה"ע וְחַטֵּפִים בשם קדמון יא. – חטף קמץ, קמץ קטן: א' בחטף קמץ וא' בחולם מסור' בראש' ג יא. היה משפט הבית (של המלה סבכו) בחטף קמץ כמו את עול סבלו אשר הוא חטף מפני שהוא קודם הסמיכה השרש' לריב"ג, סבך. לפי מה שנכתב היה לו לקרות חטף קמץ בבגדו לשון בגידה כמו שאתה קורא בשמעו רש"י קדוש' יח:. – ובפרט חֲטָף קמץ, חֲטָף פתח, חֲטָף סגול, כששלש התנועות האלה מחֻברות עם שוא לפניהן במקום שוא נע תחת אחה"ע: ואמנם הַחַטֵּף קמץ הוא ידוע שהוא עבד וכו' כמו ראה עֳנִי וכו' דמיון החטף פתח חֲרדה וכו' וכן החטף סגול כמו אֱמור רמב"ח, דרכי נעם. חטף פתח תנועתו מורכבת כמו צורתו מן השוא והפתח וכו' וכן חטף סגול כתנועת הסגול חטופה מקנ' אבר', בצור' הנקוד'. למה לא נמצאו אלא שלשה חֲטֵפִים וכו' כי נמצא חטף קמץ וחטף סגול שם. ובזה יבדל (הקמץ חטּף) מן החטף קמץ שם. ואם הוא (השוא) מרכב בפתח נקרא חֳטָף פתח כמו עֲשה תעֲבוד ואם הוא מרכב בסגל נקרא חֳטָף סגל כמו אֱמור אֱמת ואם הוא מרכב בקמץ חטף נקרא חֳטָף קמץ כמו אֳני ב"ז, תל"ע, הבר' האות' ב. – ב) ת"ז, תנועה שקוראים אותה בחטף: יש סופרים דבר אמת מודים ונסחי ישרים במקומות רבים קמץ חטף קורים כגון ונפתֳחה וכו' ויש סופרים אחרים אין קמץ חטף קורים דה"ט יד. וזה הנקרא בלשון יהודית קמץ חטף וצורת נקודתו הוא קמץ גדול ושב"א שהוא ב' נקודות כאלה חֳדשו תשוב' תלמי' מנח' על דונש. אמנם זה המשקל מעֻות ומעוקל כי לא יתכן לשקול בו לשוננו למען השמידו אותה והכריחו קמץ חטף ושומו מקמץ פתח ומהאות החונה נע ומהנע חונה שם. ואם יסמך (משקל פֹעֶל) אל שם מכונה יסור השוכן הנעלם אשר בשבילו נקרא מלעיל והוא הוו וישאר קיבוץ על ראשו כדי שיהיה הקיבוץ מורה על הוו הנופל וזה בלשוננו קמץ חטף ר"י חיוג, הנקוד 190. אֳ ושמה קמץ חטף והיא כתנועת החולם אלא שהיא שפלה ממנה רד"ק, מכלול, שע' הנקוד. והקמץ חטף כמו שָמרני זָכרני ופעמים משתתף עם הקמץ שוא להודיעך כי הוא חטף והוא כאשר תנקד האות שאחריה באחת התנועות ולא תדגש כמו אֳני חֳלי שם. אבינה בדברי קמץ חָטֵף איך היה לו משנה דת וחק בשם קדמון יב. – ובכלל, תנועה מהירה: כל אות שיהיה תחתיו שוא והיה סמוך לאחד מאותיות אחה"ע יצא אותו השוא כמלך שהוא תחת אות אחה"ע הסמוך והוא כמלך חטף קל כמו וְאִם-ככה יצא הואו בחרק חטף הורי' הקורא 61.