חֹטֶר

1 , ש"ז, – ענף, מקל, Zweig, Ruthe; branche; branch, sucker: ויצא חֹטֶר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה ישע' יא א. – ובמליצה: בפי אויל חֹטֶר גאוה ושפתי חכמים תשמורם משלי יד ג. – ובהשאלה, °חֹטֶר האות, קו זקוף: והחוטר שתחת המ' (של המלה משמני) מודיע כי הוא נשמע כך שכל טוב, בראש' כז לט. רגל שמאל של החי"ת הוא דבוק למעלה בחטר עב כמו רגל ימין הלכ' קטנ' לר"י חגיז רעז. וו יעשה לה כמין יוד מלמעלה ופני חטרה שוים למעלה ולמטה ר"א בלמשי, מקנ"א, מספ' האות'. טית יעשה ראשה עב וחוטרה כפוף למטה שם.



1 באשור' חֻטַרֻ, מקל, שרביט המלכות. בארמ' חוטרא.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים