*, ש"ז, בכנ' חֹטָמוֹ, מ"ר חֹטָמִים, — אַף, כלי הריח שבגוף בע"ח, Nase; nez; nose: אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אעפ"י שיש סימנין בגופו ובכליו יבמ' טז ב. עשרים וארבעה ראשי איברין באדם וכו' וראשי אזנים וראשי החוטם וראש הגויה וכו' נגע' ו ז. תוך העין תוך האוזן תוך החוטם ותוך הפה שם ח. חרום שחוטמו שקוע חוטמו בלום חוטמו סולד חוטמו נוטף ספרא אמור כא ג. מאין היו מודדין (כשנמצא חלל סמוך לעיר) ר"א אומר מטיבורו ר"ע אומר מחוטמו ר"א בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו סוט' ט ד. רואין שתי עיניו (של הולד במעי אמו) כמין שתי טיפין של זבוב שני נקובי חוטמו כמין שתי טפין של זבוב ירוש' נדה ג נ ד. לא באו ימים קלין עד שמת ויש אומרים יצא חוטמו מזנק תולעים שם יומ' א לט. עינים לראות ואזנים לשמוע חוטם להריח פה לדבר ברכ' לא:. לנבלה מושלכת בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק ממנה והולך אדר"נ יא. או שהיה דם שותת מחוטמו רוחץ כדרכו ואינו חושש הלכ' פסוק', יוה"כ. — ומ"ר: ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין ב' חוטמין דקים מדות ג ב. ניקבו חוטמין זה לתוך זה מבחוץ ה"ז מום בכור' לט.. — וסימן בחלום, חֹטֶם שנשר: א"ל בר קפרא לרבי ראיתי (בחלום) חוטמי שנשר א"ל חרון אף נסתלק ממך ברכ' נו:. — בעל החֹטֶם: בא אדם אחד לביהמ"ד ואמר בעל החוטם מתבקש בעל החוטם מתבקש תענ' כט.. — נשף בחוטמו: ויש אומרים בחוטמן נשף בהן (גבריאל בחיל סנחריב) ומתו סנה' צה:. — גרף מחוטמו, בכעס: התחילה (רבקה) גורפת מחוטמה ומשלכת מד"ר בראש' סד. — זקף בו חֹטְמוֹ, כעס עליו: פועה שהופיעה פנים כנגד פרעה וזקפה חוטמה בו אמרה לו אוי לו לאותו האיש כשיבא האלהים ליפרע ממנו מד"ר שמות א. כאדם שהוא עובר במקום מטונף ועוקם את חוטמו שם איכה, חשב ה. — מֵי הַחֹטֶם: מפני מה מי החוטם סרוחין שבזמן שאדם מריח ריח רע אם לא מי החוטם סרוחין שמעמידים אותו מיד מת תנחומ' חקת א.
— °חֹטֶם של שעוה, משל: אומרים כי המשפט יש לו חוטם של שעוה, נכפף לכל צד ולכל תאוה ר"י בעז, הקדמ' עין משפ' על הרי"ף. — ובהשאלה, *פטמת הדד: ואלו הן סימני של בוגרת ר"א בר' צדוק אומר משיתקשו הדדין ר' יוחנן בן ברוקא אומר משיכסף ראש החוטם תוספתא נדה ו ד. — °ופטמת האתרוג: עלה חזזית על רובו (של אתרוג) וכו' על חוטמו אפילו כל שהוא פסול הלכ' פסוק', לולב. — °קֶרֶן הַחֹטֶם, עי' קרן. — ובהשאלה, חֹטֶם של כלי, של מנעל, קצהו החד, במקום האצבעות: נפסק עקבו (של סנדל) ניטל חוטמו או שנחלק לשנים כלים כו ד. נשמטו רצועות מנעל וסנדל נוטל ומחזיר ובלבד שלא יקשור חוטמו שנשמט וכו' מותר להחזיר ירוש' שבת יה טו..