, פ"י, עת' יַחְטֹף, — לקח דבר בתנועה מהירה, בכח, בחמס, erhaschen:  attraper;  to catch:  וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וַחֲטַפְתֶּם לכם איש אשתו מבנות שילו (שופט' כא כא).  יארב במסתר כאריה בסכה יארב לַחְטוֹף עני יַחְטֹף עני במשכו ברשתו (תהל' י ט).  יצוקים ואראלים תפוסין בלוחות הברית וגברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות (ירוש' כלא ט לב:).  שנים שהיו מתכתשין על העומר ובא אחר וחטפו זה שחטפו זכה בו (שס גיט' ח מט ג).  והיה משה תפוש (בלוחות) בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע כיון שעשו ישראל אותו מעשה (של העגל) ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו (שס תענ' ד סח ג). מלחמה אי אתה עושה אבל מה שאתה יכול לחטוף מהן חטוף (מד"ר במד' כ).  החמה והלבנה מאירים לעולם ומהיכן הן מאירים מזיקוקי אור של מעלן הן חוטפין (שס טו).  מה שאתה יכול לחטוף מן החוץ חטוף (תנחומא בלק ג).  — ואמר הפיטן:  טעונו ובגדו שוללים כאויבים, חוֹטְפִים וטורפים כזאבים, זה עמלם לריק חושבים (יוצר א שבוע', תרחק).  - וחטף את נפשו:  זה לבן שרדף אחרי יעקב לחטוף את נפשו (פדר"א לז).  — °חוֹטֵף בינוני במשמ' שֵם, מי שחוטף:  אם נמצא גנב או חוטף או גונב נפשות או בורח תמיד (רמב"ם מכיר' טו יג).  שכן דרך מי שאבד מעותיו בשחוק  שחוטף מחבירו שהרויח מה שתשיג ידו לקחת מלפניו וכו' דרך הנגזל ההוא להכות החוטף ההוא על ידו או על שאר איבריו (מלמ' התלמ', בהר). — °וחוטף, °חוטפים, אנשים שהיו חֹטפים אנשים משראל למסרם לעבודת הצבא ברוסיה בימי קסר ניקולאי:  ע"י התעסקותו בין החוטפים1 מצא מקום לפסע על ראשי עם הארץ (ריב"ל ילקוט, תולד' פלוני הכזבי).  — ובלי כונת חמס:   ר' אליעזר אומר חוטפין מצה לתנוק כדי שלא יישן (תוספתא פסח' י ט).  למלך שכעס על בנו וישב על בימה ודנו וחייבו נטל את הקולמוס לחתם גזר דינו מה עשה סונקתדרו חטף את הקולמוס מתוך ידו של מלך כדי להשיב חמתו (מד"ר שמות מג).  מעשה בר"ע שנתארח אצל אדם אחד נטל את הפרוסה וסמך בה את הקערה חטפה ר"ע ואכלה (דא"ר ט).  — ודברים מפשטים:  הרביעיות שלהן מי יוכל למנות אוכלוסין שיצאו מאותן שהיו חוטפות ומחבבות את המצות (מד"ר במד' כ).  אין אומה בעולם כיוצא בהם הרי הם ישנין מן התורה ומן המצות ועומדין משנתן כאריות וחוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה ונעשין כאריות ומפליגין לדרך ארץ (שם).  —  °חָטוּף, חֲטוּפָה, שבא במהירות:  מת פתאום זו היא מיתה חטופה חלה יום אחד ומת זו היא מיתה דחופה (מו"ק כח.).  — ובהשאלה, *חטף בקריאת מלה, קרא אותה במהירות:  כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו  ושנותיו וכו' ובלבד שלא יחטוף בחי"ת (ברכ' יג:).   אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה (ירוש' ברכ' ח יב ג).  כל העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו ימיו (בבלי שם מז).  — ובהשאלה, השֵנה חטפתו, נפלה עליו  פתאם:  שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואחר כך אקרא ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה  (ברכ' ד:).  מיקירי ירושלם לא היו ישנין כל הלילה (של יוה"כ) כדי שישמע כ"ג קול הברה ולא תהא שינה חוטפתו (יומ' יט:). — חטפה השמחה את לבו, הפתיעה אותו והבהילתו:  ויאסור יוסף מרכבתו וכי לא היה לו לא עבד ולא משרת מי שיאסור לו אלא להודיעך ששמח יוסף שמחה גדולה ולא נטל גדולה באותה שעה והשמחה חוטפת את הלב (מדה"ג, תימנ', ויחי). — ובדקדוק, יקרא תנועה בחטף:  אלו המלות (שֳמְְרה וכדומה) אין לשוא בתחלתן לא טעם ולא עילה ואי אפשר להוציאו בפה ולא עשו אותו אלא כדי לחטוף בקמץ ולהקל בו כדי שלא יכבד (הור' הקורא 66).  ולא נאמר אותם בשוא כמו דעו דעי וחביריהם שלא לחטוף ההא (רד"ק, מכלול, שדה"פ).  ומן שנה שנת מפני העין שלא לחטוף עליה (שם).  ומפני זה כשהשוא והנקודה באות כאחת באות אחת אז נקרא היחיד ההוא חטף כי השוא חוטף בפרוש התנועה ההיא אף כי לא יעמיד האדם מוצא פיו באותה התנועה אך יחטוף אותה כאלו נגזרה (מקנה אברהם, בצורת הנקוד').  —  °חָטוּף, מנֻקד בחטף:  אבל אם תדגש האות שאחריה ינקדו הקמץ לבדו כי אין לטעות בו כי בודאי הוא חטוף (מכלול, שדה"פ ).  והקמץ מלא פום הנקרא קמץ חָטוּף כשיבטא בו האדם תהיה הנחתו אמצעית בין הקמץ והחֹלם (מקנה אברהם, בצור' הנקוד').  —  פִּע', *חִטֵף, - כמו חָטַף בנחץ הפעולה: והחזנים זורקין אותם (את הלולבים) לפניהם והן מחטפין איש את חברו (סוכ' ד ד).

—  נִפע', *נֶחֱטַף, - נקוד בחָטָף:  ועשקה הוא נחטף, וידע זאת כל טף, ואף כי אש שוטף, בימים ויאורים (תשו' תלמ' דונש על תלמ' מנחם).  אבל החמש (תנועות) הקטנות תחטף קריאתם (מכלול, שער הנקוד).  ופעמים תחטף גם אות גרונית כמו ולא תַחְמוֹל לא תחְמוד (שם). והתנועה הקטנה אעפ"י שמשפטה להחטף אם תבוא על אות גרונית תעמידנה (שם).

—  הִפע', °הֶחֱטִיף, - הוציא מפיו אות בתנועה חטופה:  שמור אשר הוא נקודה בשוא השין ראוי לך להחטיף את תנועתו ולצרפה לחולם המם2.

—  הִתפ', *הִתְחַַטֵּף, נִתְחַטֵּף, - בהשאלה, נתחטפו שנותיו.  מת בעודו צעיר לימים:  העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו שנותיו.  ׁ(שם)ׂ.