ש"נ, סמי' חַיַּת, מ"ר חַיּוֹת, — יצור שיש בו רוח חיים, בפרט החיה על היבשה, Tier; animal: ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חַיָּה הרמשת על הארץ בראש' א כח. זאת החַיָּה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ ויקר' יא ב. — ובפרט לא בהמת הבית, wildes Tier; bête sauvage; wild beast: ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חַיָּה אדרשנו בראש' ט א. אשר יצוד ציד חַיָּה או עוף ויקר' יז יג. בעוף ובבהמה ובַחַיָּה בראש' ז כא. ולבהמתך וְלַחַיָּה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל ויקר' כה ז. זאת העיר העליזה היושבת לבטח וכו' איך היתה לשמה מרבץ לַחַיָּה כל עובר עליה ישרק יניע ידו צפנ' ב יה. — ובפרט חַיָּה רָעָה, טֹרפת: ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חַיָּה רעה אכלתהו בראש' לז כ. והשבתי חַיָּה רעה מן הארץ ויקר' כו ו. ושלחתי עליכם רעב וְחַיָּה רעה ושכלך יחזק' ה יז. — וסמי': ויעש אלהים את חַיַּת הארץ למינה ואת הבהמה למינה בראש' א כה. ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חַיַּת השדה שם, ב כ. פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חַיַּת השדה שמות כג כט. ותעבר חַיַּת השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח מ"ב יד ט. תכבדני חַיַּת השדה תנים ובנות יענה ישע' מג כ. וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חַיַּת השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה הוש' ב כ. — וְחַיַּת הארץ: לשד ולכפן תשחק וּמֵחַיַּת הארץ אל תירא איוב ה כב. וחַיְתוֹ1 כמו חַיַּת: ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחַיְתוֹ ארץ למינה בראש' א כד. כל חַיְתוֹ שדי אתיו לאכל כל חַיְתוֹ ביער ישע' נו ט. כי לי כל חַיְתוֹ יער בהמות בהררי אלף תהל' נ י. ישקו (המעינים) כל חַיְתוֹ שדי ישברו פראים צמאם שם קד יא. תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חַיְתוֹ יער שם כ. נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לְחַיְתוֹ ארץ שם עט ב. ורבצו בתוכה עדוים כל חַיְתוֹ גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו צפנ' כ יד. — ובכנ': ולבנון אין די בער וְחַיָּתוֹ, אין די עולה ישע' מ יו. ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חַיָּתָם במד' לה ג. לא חשך ממות נפשם וְחַיָּתָם לדבר הסגיר תהל' עח נ. כלב מין חיה ר' מאיר אומר מין בהמה מה הפרש בין ר' מאיר לחכמים אלא שהכותב חייתו לבנו ר"מ אומר כתב לו כלב וחכמים אומרים לא כתב לו כלב תוספתא כלא ה ז. —  ואמר הפיטן: הם השיתום כמו חללי קבר, לכן חַיַּתָם סֻגרה לדבר יוצר ב פסח בעשר. — *חַיַּת שֵׁן: מי יחון חובר נשוך וכל הקרב אל חית שן כן חובר אל איש זדון ומתגלל בעונותיו ב"ס גני' יב יג-יד. אש וברד רעב ודבר גם אלה למשפט נבראו חית שן עקרב ופתן וחרב נקמות להחרים רשע שם לט כט ל. —  *חַיַּת הים: הרי חיית הים הרי כתוב בהן למיניהן ירוש' כלא' א כז.. — ומ"ר: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חַיּוֹת קטנות עם גדלות תהל' קד כה. לא יהיה שם אריה ופריץ חַיּוֹת בל יעלנה ישע' לא ט. ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חַיּוֹת לא יעמדו לפניו דני' ח ד. — ג) הַחַיָּה אשר ראה יחזקאל בחזיון: וירמו הכרובים היא הַחַיָּה אשר ראיתי בנהר כבר יחזק' י יה. ומתוכה דמות ארבע חַיּוֹת וזה מראיהן דמות אדם להנה וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם וכו' שם א ה-ו.  — ועי' חַי, ת"נ חַיָּה.