ת"ז, חָי, הַחַי, הַחָי, הֶחָי, לנק' חַיָּה, מ"ר חַיִּים, חַיּוֹת.

א. שאינו מֵת, שיש בו רוח נשמה, באדם ובבהמה, lebend, lebendig; vivant; alive, living  כל רמש אשר הוא חַי לכם יהיה לאכלה בראש' ט ג.  וישלחם (אברהם את בני הפלגשים) מעל יצחק בנו בעודנו חַי קדמה שם כה ו.  והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חַי  לפני יי' ויקר' יו י.  בזאת תדעון כי אל חַי בקרבכם יהוש' ג י.  ואת מלך העי תפשו חָי  ויקרבו אתו אל יהושע שם ח כג.  בהיות הילד חַי  דברנו אליו ולא שמע בקולנו ש"ב יב יח.  מה יתאונן אדם חָי גבר על חטאו איכ' ג לט.  בני אל חָי הוש' ב א.  ומכרו את השור הַחַי וחצו את כספו וגם את המת יחצון שמות כא לה.  ותאמר האשה האחרת לא כי בני הַחַי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני הַחָי וכו' ויאמר המלך גזרו את הילד הַחַי לשנים מ"א ג כב-כה. כל נפש חַיָּה אשר אתכם בראש' ט יב.  את הצפר הַחַיָּה יקח אתה ויקר' יד ו.  אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חַיִּים שמות ד יח.  ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חַיִּים שאלה במד' יו ל.  ואתם הדבקים ביי' אלהיכם חַיִּים כלכם היום דבר' ד ד.  כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חַיִּים מדבר מתוך האש שם ה כג.  אם לשלום יצאו תפשום חַיִּים מ"א כ יח.  אזי חַיִּים בלעונו בחרות אפם בנו תהל' קכד ג.  נבלעם כשאול חַיִּים משלי א יב.  ולקח למטהר שתי צפרים חַיּוֹת טהרות ויקר' יד ד. — חַי אָנִי, לשבועה:  ויאמר יי' סלחתי כדברך ואולם חַי אני וימלא כבוד יי' את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי וכו' אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם במד' יד כ-כג.  כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חַי אנכי לעלם אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי דבר' לב מ-מא.  שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חַי אני נאם יי' כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה ישע' מט יח.  חַי אני נאם המלך יי' צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא ירמ' מו יח.  לכן חַי אני נאם יי' צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה צפנ' ב ט.  לכן חַי אני נאם אדני יי' אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני יחזק' ה יא.  חַי אני נאם אדני יי' אם בנים ואם בנות יצילו שם יד יו.  חַי אני נאם אדני יי' לא יצילו בנים ובנות שם יח.  חַי אני נאם אדני יי' אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך שם יו מח.  חַי אני נאם אדני יי' אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות שם יז יו.  מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה חַי אני נאם אדני יי' אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל שם יח ב-ג.  חַי אני נאם אדני יי' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם שם כ לג.  חַי אני נאם אדני יי' אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו שם לג יא.  חַי אני נאם אדני יי' ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה שם לה יא.  חַי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו שם לג כז.  חַי אני נאם אדני יי' אם לא יען היות צאני לבז וכו' לכן הרעים שמעו דבר יי' שם לד ח-ט. — חַי יי':  ויאמר אחי בני אמי הם חַי יי' לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם שופט' ח יט. כי חַי יי' המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ש"א יד לט.  חלילה חַי יי' אם יפל משערת ראשו ארצה שם מה.  וישבע שאול חַי יי' אם יומת שם יט ו.  קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חַי יי' שם כ כא.  ואולם חַי יי' אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולא מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר שם כה לד.  חַי יי' כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם שם כו יו.  וישבע לה שאול ביי' לאמר חַי יי' אם יקרך עון בדבר הזה שם כח י.  חַי יי' כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה שם כט ו.  ויאמר יואב חַי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו ש"ב ב כז.  ויאמר חַי יי' אם יפל משערת בנך ארצה שם יד יא.  ועתה חַי יי' אשר הכינני ויושיביני על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו מ"א ב כד.  חַי יי' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי שם יז א.  ותאמר חַי יי' אלהיך אם יש לי מעוג שם יב.  ואם חַי יי' יאמרו לכן לשקר ישבעו ירמ' ה ב. — ובהשאלה, °חַי במשמ' חד וזריז התנועה: בן איש חי כי כן מנהג בני אדם שרואים אדם זריז אומרים זה כולו חי מנחת שי ש"ב כג. — ובדברים לא בע"ח מים חַיִּים, נֹזלים, נֹבעים, לא עֹמדים:  ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חַיִּים בראש' כו יט.  ורחץ בשרו במים חַיִּים וטהר ויקר' יה יג.  ונתן עליו מים חַיִּים אל כלי במד' יט יז.  והיה ביום ההוא יצאו מים חַיִּים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון זכר' יד ח.  בָּשר חַי, יֶרק חַי, לא מבֻשל, roh; cru; raw:  ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חָי ש"א ב יה.  סכו (את הפסח) בשמן תרומה וכו' אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא יקלוף את החיצון פסח' ז ג.  האוכל מן הפסח כזית חי כזית שלוק כזית מבושל חייב תוספתא מכות ד א.  וכן הוא שביקש לוכל תרדין חיין או לכוס חטין חייות אין שומעין לו ירוש' שבי' ח לח..  אינו חייב עד שיאכל בשר חי וישתה יין חי סנה' ע..  כל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו"ם ע"ז לח..  כל ירק חי מוריק וכו' אסור לאדם שיאכל ירק חי קודם ארבע שעות ברכ' מד:. — *יין חי, לא מזוג:  לא יפחתו לו מארבע כוסות של יין שיהא בהן כדי רביעית בין חדש בין ישן בין חי בין מזוג תוספתא פסח' י א.  ו' דברים נאמרו באספרגוס אין שותין אותו אלא כשהוא חי ומלא וכו' ברכ' נא..  שתאן (ארבע הכוסות) חי יצא שתאן בבת אחת יצא פסח' קח:.  אינו חייב עד שיאכל בשר חי וישתה יין חי סנה' ע. במקור נדפס 'ס.'. — °קדרה חַיָּה, שמה שיש בתוכה עודו חי:  קדרה חיה מותר לשהותה על גבי כירה והזהיר ויקר' טז.  — °סיד חַי, שלא יצקו עליו מים:  ושיד חי בטרם יכבה אסף הרופא 170. — ובָשָׂר חי, במשמ' בשר שעלה מחמת מכה:  וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חַי בשאת ויקר' יג י.  וביום הראות בו בשר חַי יטמא שם יד.  בשר חי כשאתה נותן עליו דבלת תאנים מיד נסרח מכי' בשלח ד א.  לסם יבש שהוא נותן על גבי בשר החי ואינו מזיקו מצא שם מכה התחיל מחלחל ויורד מד"ר במד' ט. — כָּעֵת חַיָּה1, בשנה הבאה בעת הזאת:  למועד אשוב אליך כעת חַיָּה ולשרה בן בראש' יח יד.  ויאמר (אלישע לשונמית) למועד הזה כעת חַיָּה אתי חבקת בן מ"ב ד יו.  ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חַיָּה אשר דבר אליה אלישע שם יז. — ובמש' דבר חַי, סמי' חֵי2:  כי הוא היתה אם כל חָי בראש' ג כ.  ולא אסף עוד להכות את כל חַי כאשר עשיתי שם ח כא.  חַי חַי הוא יודך כמני היום ישע' לח יט.  אשר בידו נפש כל חָי איוב יב י. ונעלמה מעיני כל חָי שם כח כא.  כי לא יצדק לפניך כל חָי תהל' קמג ב.  ומשביע לכל חַי רצון שם קמה יו.  וְהַחַי יתן אל לבו קהל' ז ב. — ומ"ר:  מכלכל חיים בחסד תפי' י"ח, אתה גבור. — חֵי הָעוֹלָם, חֵי, חַי, הָעוֹלָמִים, כנוי לאלהים:  ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בְּחֵי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה דני' יב ז.  אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי בא"י חי3 העולמים ירוש' ברכ' ו א.  זה ארונו של יוסף עם ארונו של חי העולמים וכו' וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי עולמים שם ב ד ג. — ומ"ר:  בעד הַחַיִּים אל המתים ישע' ח יט.  ראיתי את כל הַחַיִּים המהלכים תחת השמש קהל' ד יה.  כי הַחַיִּים יודעים שימתו שם ט ה. — וביחוד בע"ח מלבד האדם:  ומכל הָחַי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה בראש' ו יט. — °חי לְעוֹלם4, שֵׁם צמח, Sempervivum:  סוקומוטון והוא חי לעולם ואמר איש אחד בקצת מה שחבר שהוא מין ממיני הפודנג צומח בין הסלעים ונאכל במלח ונקרא בארץ אשור היברוח המדברי ויש בזה עיון קאנון ג י ג ב.  לקרר באלו הרפואות ולעשות כמו גרידת הדלעת ולגליגות וריר שילי ומטה הרועים וחי לעולם שם ג א ב ו.  ואלו ג' העשבים שהזכירו נכנסין ברפואות הרבה ושמותם ברפואות מטה הרועה ואזן העכבר וחי לעלם שו"ת בלמוד החכמ' לר"י פרובינצלו.

ב. ש"ז, מ"ר חַיִּים, חַיַּי, חַיֶּיךָ, חַיָּיו, חַיֵּנוּ, חַיֵּיהֶם, סמי' חַיֵּי — א) ההפך מן מות, מעמד הפעולה של החמר שממנו מורכבים הגופים ושמשיגיו הם תנועה ממקום למקום, הרגשה, נשימה, וכדומה, ומשֻתפים בו אדם ובהמה וצמח, das Leben; vie; life:  וייצר יי' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חַיִּים ויהי האדם לנפש חיה בראש' ב ז.  הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חַיִּים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע שם ו יז.  כל אשר נשמת רוח חַיִּים באפיו מכל אשר בחרבה מתו שם ז כב.  ולא זה וזה (השור והמבעה) שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בו רוח חיים ב"ק א א.  כל דבר שיש בו רוח חיים עושין אותו דופן ירוש' ערוב' א יט:.  ראה נתתי לפניך היום את הַחַיִּים ואת הטוב ואת המות ואת הרע דבר' ל יה.  במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לְחַיִּים כי שם יהיה עבדך ש"ב יה כא.  קצתי בְחַיַּי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים בראש' כז מו.  והיו חַיֶּיךָ תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בְּחַיֶּיךָ דבר' כח סו.  הגואל משחת חַיָּיְכִי המעטרכי חסד ורחמים תהל' קג ד.  כי הוא חַיֵּיכֶם ובדבר הזה תאריכו ימים דבר' לב מז. וימררו את חַיֵּיהֶם בעבדה קשה שמות א יד  הנאהבים והנעימם בְּחַיֵּיהֶם ובמותם לא נפרדו ש"ב א כג. — *בַּעַל חַי, בַּעֲלֵי חַיִּים, כל נפש חיה, בהבדלה מן הצמח והדומם:  בעלי חיים נידחין או לא כרית' כז.. — לֶחָי, כֹּה לֶחָי, קריאה של ברכה, של אמירת שלום:  ויאמר לדוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום ואמרתם כֹּה לֶחָי5 ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום ש"א כה ה-ו. — חֵי פְּלוֹנִי, שבועה, במקום בְּחֵי פלוני:  בזאת תבחנו חֵי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה בראש' מב יה.  ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חֵי פרעה כי מרגלים אתם שם יו.  ואמרו חֵי אלהיך דן וְחי דרך באר שבע עמו' ח יד.  ותאמר בי אדני חֵי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה ש"א א כז.  ויאמר אבנר חֵי נפשך המלך אם ידעתי שם יז נה.  ותאמר חֵי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך ש"ב יד יט.  חי יי' וְחֵי נפשך כי כפשע ביני ובין המות ש"א כ ג.  לאשתו של מלך שהיתה מסתלקת מן העולם אמרה לו חי  אדוני המלך אני מפקדת אותך על בני מד"ר שה"ש, צוארך.  חי אליעזר בן חרסום אדונינו שאין אתה זז מיכן עד הלילה מדה"ג תימנ', וישב. וחי האמת לא סרנו מלירוא רלב"ג, הקדמ' מלחמ' ה'.  ועד יפעל וישמעו פעליו, ויוסיף עוד כים על השמועה, בְּחֵי האל וְחֵי עובדי אלהים, וכמוני יהי שומר שבועה ר"ש הנגיד, נשמה.  חֵי הברית דודי וחייך וְחֵי האהבה שירתה בי חצי, אם לא אהי עבד לאהבה רצעה אזני ולבי בתרה בחצי ר"י הלוי, דיואן ב א.  שַֹחתי לעפרה נוסעה עמי בְחֵי אהב שבי, ותענה פתי ואיך תשב ואת הולך שבי רמב"ע תרשיש ז.  ובחי האהבה הנמרצת אשר נהיתה בינך וביני ובין אבותיך הקדושים כי רוב זמני הייתי נבוך וכו' ר"מ אלשקר, בהשג' על ספ' האמונ'.  חי ימיני כי מעודי לא הרביתי מכתבים לאבותי וכו' כאשר אני מרבה לך בקיץ הזה מא"ג, דביר ב, מכת' מסח' סג. — *וְחַיֵּי פלוני:  אמרו לו (עבדיו של ר"א בן חרסום) חיי ר' אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך יומ' לה:. — ובְחַיֵּי:  הבן (של המלך) היה מגדל לו את הכלב והעלה לו שם על שם אביו וכשהוא נשבע אומר בחיי כלב אבא ע"ז נד:.  אחד שהיה מתאוה לבנים ונולדה לו בת נודר בחייה חזר ונולד לו בן הניח הבת והיה נודר בחיי הבן מכי' בוא טז.  מלמד שאין אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך תוספתא סוטה ו א.  לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך ר"ה יז:.  היו (הילדים) מניחין ידיהם על ספריהם ונשבעים בחיי מרדכי רבינו לא נאכל ולא נשתה אלא מתוך תעניתנו נמות מד"ר אסת', ויאמר המן.  היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך יכול לחזור בו סנה' ג ב.  מיד גזר עליו להורגו אמרה לו אמו בחיי ראשך קיסר הרגני תחלה ואח"כ הרגהו מד"ר איכ' א יו.  אמרה לו חיי ראשך אדוני אני הייתי מחמש מאות שפחות של אמה של ריבה זו אדר"נ יז.  אמר לו המלך (להמן) חי ראשי ומלכותי לך נאה לעשות כן פרקי ר"א נ.  מיד אמרו לבני דן קומו והלחמו עם בני יהודה אמרו לו בחיי ראש בן אבינו אין אנו עושים מלחמה עם אחינו ולא נשפוך דמם אלדד הדני, ביה"מ ילינק ג.  בחיי ראשך קסר תן חרב על צוארי ועל צואר בני ביחד סדר אליהו רבא כח.  וחי ראשי לא יאמר זה אם לא מי שאינו מאמין בדברי רז"ל יש"ר מקנדיה, מצרף לחכמה יט.  ואמר תובע לנתבע השבע לי בחיי ראשך והפטר או שאמר נתבע לתובע השבע לי בחיי ראשך מה שתטעון ואתן לך לבוש, דיינ' כב ג.  אמור לי באהבתך הנאמנה בחיי ראשך אם יוכל עין המשכיל להפריד מאלוקות חלק וכו' חוקר ומקובל לרמח"ל.  למלך שהיה לו בן ומסרו לפדגוג כעס עליו ונזף בו שמע המלך ואמר חיי מלכותי אין אתה נכנס לפלטרין שלי ילקוט מכירי, תהל' יז א. — וכן בכנ' חַיֶּיךָ, בְּחַיֶּיךָ, חַיֵּיכֶם, בְּחַיֵּיכֶם:  ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם במקור נדפס 'עת' אשתי חַיֶּךָ וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה ש"ב יא יא.  אמר לו הקב"ה (לאות יוד) צא לך לשעבר היית נתון בשם נקבה ובסוף תיבה חייך שאני נותנך בשם זכר ובראש תיבה ירוש' סנה' ב כ ג.  יצתה בת קול ואמרה אתה (יהודה) הצלת תמר ושני בניה מן האור חייך שאני מציל בזכותך ג' מבניך מן האור סוט' י:.  אמר הקב"ה ליפת את כסית ערות אביך חייך שאני פורע לך וכו' אמר הקב"ה לחם אתה ביזיתה ערות אביך חייך שאני פורע לך כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים מד"ר בראש' לו.  אמר לו הקב"ה (לעוג) חייך שכר פסיעותיך אתה נוטל שאת מאריך ימים בעולם ועל שחשבת להרוג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים וריבי רבבות מבני בניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידן שם מב.  אמר הקב"ה לאברהם אתה אמרת יקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב וכו' אתה אמרת ורחצו רגליכם חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב שם מח.  אמר לו הקב"ה (לאברהם) חייך אתה אמרת ואנכי עפר ואפר חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם שם מט.  אמר לו הקב"ה (לאברהם) אתה נתת שבע כבשות חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות שם נד.  יצחק תבע יסורין וכו' אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל שם סה.  אמר לו הקב"ה (ליעקב) אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדוני ח' פעמים חייך אני מעמיד מבניו שמנה מלכים קודם לבניך שם עה.  אמר לו הקב"ה (לענה) אני לא בראתי דבר של היזק ואתה בראת דבר של היזק חייך שאני בורא לך דבר של היזק שם פב.  אמר לו הקב"ה (ליוסף) אתה אמרת חשודים בניך על אבר מן החי חייך אפי' משעת הקלקלה אינם אלא שוחטים ואוכלים שם פד.  אמר הקב"ה (ליוסף) וכו' אתה אמרת תולין עיניהם בבנות הארץ חייך שאני מגרה בך את הדוב וכו' שם.  אמר לו משה (לפרעה) חייך וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה שם שמות יח.  אמר לו הקב"ה אהרן יודע אני היאך היתה כונתך חייך איני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה שם לז.  אמר לו הקב"ה (לאברהם) מן המזל אתה מתיירא חייך כשם שאי אפשר לאדם למנות את הכוכבים כך אי אפשר למנות בניך שם לח.  אמרו לו (החכמים לאבא יודן) חייך אעפ"י שנתנו אחרים יותר ממך לך כתבנו בראש שם ויקר' ה.  אמר לו הקב"ה משה אתה אומר שלח נא ביד תשלח חייך שאני צורר לך בכנפי' שם יא.  אמר הקב"ה אני אמרתי תן מתנתך לכהן ולא עשית כן חייך שאני מצריכך שתביא אשתך אל הכהן שם טו.  אמר לו הקב"ה (לגוג מגוג) רשע לי באת להזדווג חייך שאני עושה עמך מלחמה שם כז.  אמר לו האלהים משה אין את רואה לישראל היכן הם עומדים ואומרים כל אשר דבר יי' נעשה ונשמע חייך בכזבים הם עומדים אינם מושלמים לי אלא מ' יום שם במד' ז.  אמר לו הקב"ה לגחזי רשע וכו' נשבעת בשמי כדי לחללו חייך מאומה אמרת ומומו אתה נוטל וצרעת נעמן תדבק בך שם.  אמר לו המלך (לאוהבו) חייך שאני פוס' את כל כלי שהבאתי ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך שם טו.  אמר לו הקב"ה (לאברהם) חייך בנך נתקרב ראשון האיל הזה תחתיו שם יז.  אמר (משה) לפניו רבון העולמים יהי רצון שיהא מחלצי אמר לו חייך שהוא מחלצך שם יט.  אמר לו הקב"ה (לדוד) חייך שסופך לטעות בדבר שהתינוקות קורין שם כא.  אמר לו הקב"ה חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבוא שם דבר' א.  אמר לו הקב"ה (לעוג) אי רשע כך אמרת חייך שאני נותן לך שכר רגליך ומאריך לך שנים שם.  אמר (אברהם) לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שיהיו לי בנים תן ואם לאו ברחמים תן לי אמר לו הקב"ה חייך בדין מתבקש לך שם ב.  אמר הקב"ה משה חייך כשם שנתת את נפשך עליהן בעולם הזה כך לעתיד לבוא שם ג.  אמר לו הקב"ה (לדוד) חייך שעה אחת מחייך אין אני מחסר שם ה.  אמר לו (הקב"ה למשה) חייך בעוה"ז הנהגת את בני אף לעתיד לבא על ידיך אני מנהיג אותן שם ט.  אמר לו הקב"ה משה אתה אומר שדבר קטן עשית חייך  החסד שעשית גדול הוא שם יא.  אמר לו הקב"ה (לשלמה) אחר דברי תורה איללת חייך שאין אני מקפח שכרך וכו' חכמה שאלת לך ולא שאלת עושר ונכסים ונפש אויביך חייך החכמה והמדע נתון לך שם שה"ש א א.  אמר הקב"ה (למרודך בלאדן) אתה עמדת מכסאך ופסעת שלש פסיעות לכבודי חייך שאני מעמיד ממך ג' מלכים שם, מצאוני.  אמר הקב"ה (על טיטוס) אי רשע בן רשע חייך בבריה פחותה מכל מה שבראתי בששת ימי בראשית אני פורע מאותו רשע שם קהל', ויתרון ארץ.  א"ל הקב"ה חייך בו בלשון שהוכחת את חמיך בו בלשון אני מוכיח את בניך פסיק' דר"כ, שמעו.  ואמר לה (ר"ג לשפחתו) לא היית בודקת את עצמך אמרה לו חייך אדוני שהייתי בודקת את עצמי על כל חבית וחבית במקור נדפס 'חביות' שם, בחדש השלישי.  אמר לו הקב"ה (לאברהם) אתה נתת לו (לאבימלך) שבע כבשות חייך שארון הברית עושה אצלו שבעה חדשים וכו' חייך שהם עתידים להחריב מבניך שבע עולמות שם, בשלח.  ידע הקב"ה מה בלבו של משה א"ל חייך לא ככר כסף ולא מאה כסף ולא חמשים שקלים ולא עשרה ולא אחד אלא זה יתנו שם, שקלים.  נזדרזת במלאכתך חייך לפני מלכים יתיצב שם, ותשלם כל המלאכה.  אמר לו המלך חייך הואיל ולמדת אותי סניגורייה ונתת לו נפשו על ידך אני זוקפו תחלה שם, כי תשא.  אמר לו הקב"ה (לעמלק) הפקדת אצלי קוצים חייך קוצים אני פורע לך פסיק' רבתי, כי פקד.  אמר לו הקב"ה לראובן אתה בקשת להשיב את יוסף בן חביב לאביך חייך שכן בן בנך ישיב את ישראל בתשובה שלימה לאביהם שבשמים שם, שובה.  אמר לו (נח לחם) אתה לא הנחת לי להוליד בן רביעי שיהא עבד לאחיו חייך אני אעשה בנך הרביעי עבד תנחומא נח כא.  באותה שעה אמר הקב"ה הניחו אותך הכל ולא נשאר עמך כי אם אליעזר בלבד חייך שאני נותן בו כח של שלש מאות ושמנה עשר שם לך לך יו.  אמר הקב"ה (לאברהם) אתה אמרת אם מחוט חייך שאני נותן לבניך מזבח שחוט של סיקרא מקיפו שם יז.  אמר הקב"ה לאברהם בזכות שלש ריצות שרצתה חייך כשאבוא ליתן תורה לישראל שאני רץ לפניהם שלש ריצות שם וירא ד.  א"ל (רב מרי לאליהו) בשעה שהקב"ה רואה את ישראל שאינן מפרישין מעשרותיו כתיקנן הזועות באות לעולם אמר לו אליהו ז"ל חייך כן הוא סבה של דבר שם בראש' יב.  א"ל הקב"ה (לקין) עשית תשובה חייך שאני מבטל ממך גזירה אחת שם כה.  א"ל הקב"ה אתה אמרת לשון הרע על השבטים חייך למחר אתה יורד למצרים שם וישב ו.  אמר לו הקב"ה (ליוסף) חייך כשיצאו בני ישראל ממצרים עתיד הים לראות את ארונך ולהיות בורח שם נשא לד.  אמר לו הקב"ה (לאלעזר) אתה עשית את עצמך כחוט המשולש חייך אף אני קורא עליך זה הפסוק תמים תהיה עם ה' אלהיך פרקי ר"א יה.  אמר לו הקב"ה למשה משה חייך לא דבר קטן עשית מדר' פטיר' משה.  בא אותו הגמון לחתוך את ראשם אמר לו ר"י חייך התחל בי וכו' הרגני תחלה ואל אראה במיתת חכמים וכו' אמר ר' ישמעאל חייך הגמון הנח לי רגע אחד עד שאבכה על הצדיק מדר' י' הרוגי מלכות.  אמר לו (העני להמלך אוהבו) בבקשה ממך עני אני ולא עשיתי לפי כבודך והייתי מתבייש לקרות אותך אמר לו המלך חייך לא תתבייש שחביב לי שלך יותר ממה שמתקנין לי בפלטין שלי אגד' בראש' פג.  חייך שמתוך שינה אני מתעורר על אותו האיש ומפסגו מן העולם מדר' פנים אחרים על אסת' ב.  לאדם שאמר לעבדו לך וקח לי דג מן השוק הלך ולקח לו דג מבאיש אמר לו אדונו חייך אחת מן שלשה אתה עושה או תן דמיו של דג או תלקה מגלבים או תאכל אותו והזהיר, בשלח.  וישאלני וישבעני באלהי אברהם ואלהי נחור, אם פגעתי בימי משורר השיבני אחור, ואען ואומר חייך אדוני פגעתי ופגעתי, וקלון מכבוד שבעתי עמנ', מחבר' יג.  ואמר לו אביו חייך בני עולם ברור ראית עמה"מ, רישא דז"א ט.  למה קמת לפני הבחור מלוא קומתך ואמרת לו ברוך הבא מה שלא נהגת כן מקודם א"ל חייך לא מלפני זה הבחור קמתי מלא קומתי וכו' אלא לרבי פנחס בן יאיר כבדתי שנכנס עמו שם, או"א לו. — *חַיַּיִךְ:  כיון שראה אברהם שנטלוה (את שרה) והביאו אותה אל פרעה התחיל אברהם לבכות אף היא אמרה רבש"ע וכו' יבא רשע זה ויתעולל בי וכו' אמר לה הקב"ה חייך אין דבר רע נוגע ביך תנחומא לך לך ח.  אמר הקב"ה (לשרה) הונת את עצמך חייך את אומרת עצרני ה' בו בלשון אני פוקדך פסיק' רבתי מב.  נתפללה חנה לפני הקב"ה אמרה לפניו וותר לה את שני בניה שיחיו אמר לה הקב"ה חייך שהיו ראוים למות אלא הואיל שנתפללת עליהם שיחיו לשמך אני קורא אותם שם מג. — *חַיֵּיכֶם:  אמרו להם בעליו (של החמור לאנשי הרחוב) חייכם אילולי אני שהמשכתיו ברסן של פיו היה מזיקו מד"ר שמות כ.  א"ל משה חייכם נגמר המשכן אתן לכם חשבון שם נא.  אמר להם הקב"ה לישראל מה נתאויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם שם במד' ב.  אמר להן משה לישראל חייכם שאני יכול לטעון עשרה כיוצא בכם שם דבר' א.  אמר לו הקב"ה לירמיה לך אמור להם לישראל חייכם אני כופר בכם שם ב.  אמר להן הקב"ה (לישראל) חייכם יגיע הקץ ונפשותיכם שמחות שם.  אמר הקב"ה לישראל בני חייכם בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה שם ה.  אמר המלך בנותי גדורות מהערוה ואתם מליזים ובזין אותן חייכם אני עושה בכם דינין שם שה"ש, גן נעול.  אמר להם הקב"ה (לדור המבול) ולשמחה זו מה עושה חייכם שאמחה אתכם מן העולם שם קהל', לשחוק.  אתם אמרתם הבה חייכם בו בלשון ארד עליכם תנחומא נח כה.  מה אתם סבורים שאיני פורע לכם חייכם כשיעלו משה ואהרן לקבל את התורה אתם עולים עמהם ואני מחזיר אתכם שם שמות כא.  אומר להם הקב"ה חייכם כך אני עושה פסיק' רבתי, אנכי.  אמר להם הקב"ה חייכם אני שרפתי אותה וכו' אני בונה אותה שם, ותאמר ציון.  אמר להם ירמיה חייכם שעתיד יום לבוא שאלעג ואשחק עליכם וכו' חייכם שעתיד יום שאתם קוראים אותי ולא אענה מדר' משלי א.  אמר להן הקב"ה (למלאכים) כך אמרתם חייכם ערב עלי ריח של אותו דם של ערלות ממור ולבונה מדר' אגד' בראש' יט. — °חַיַּי:  ואני אומר חיי! שהענין יאות לו הרקמה, שער יה. חייכי אל תשחטי את יצחק  מעשה גזרות מגנצא, QJZD II, 55. אמר הקב"ה הוא (ראובן) פתח בהצלת נפשות תחלה חייו שאין מפרישין ערי הצלה מתחלה אלא מתחומו חזקוני, וישב לז כא.  אמר הקב"ה אני אמרתי (להמית) עד בכור השפחה חייהם עוד אוסיף להכותם עד בכור השבי שם, בא יא ה. — *בְּחַיֶּיךָ: בחייך ראית בימיך אדם נותן חטים ברחים ואינן נטחנות ויורדות אף אנו אוכלים את המן ואינו יורד מד"ר במד' ז. היו האמוריים שואלים אלו לאלו בחייך אומה זו שהיא מבקשת לעשות עמנו מלחמה גבורים הם או לא שם דבר' א.  מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שהלך לעיר אחת בדרום ונכנס לביה"כ ושאל לסופר אמר לו בחייך יש כאן יין למכור שם ב.  בנוהג שבעולם אדם אומר לחבירו וכו' בחייך השאילני הכברה שלך שם ו.  אמר לו הקב"ה (לאברהם) בחייך אל תירא על ידך יתיחד שמי בעולם מדר' ויושע א.  א"ל (ר"י בן בבא) בחייך קיסר המתין לי עד שאקיים מצוה אחת ושבת שמה והוא עולם הבא מדר' אלה אזכרה, ביהמ"ד ילינק ב.  ופגע (אברהם) זקנה אחת ותאמר לו בחייך אברהם תבחר לי צלם אחד טוב מאד וגדול לעבדו ולאהבו מעשה אברהם, שם א.  ואומר לו בחייך, הראני צחות לשונך, ורוחב עניניך, במהלל החכם ההוא, ואף כי לא ידעתיהו ספר המוסר לר"ז אלצאהרי מה.  אמר לו בחייך ר"ש שתאמר לי מה מצוה באה היום לידך עמה"מ, רישא דז"א מה.  משנטל את הזהוב אמר להן בחייכם המתינו לי עד שאלקט את המעות מד"ר דבר' ב.  משל לגנבים שגנבו חבית של יין הרגיש בהם בעל הבית אמר להם יערב עליכם אלא בחייכם משאתם שותים את היין החזירו את החבית למקומו שם ה.  אמר להן רבי יוחנן בן זכאי לתלמידים בחייכם שתבדקו את הדבר ותדעו מה עסקו של תלמיד זה תנחומ' לך לך.  ויאמר (תרח) אל בניו הרן ואברהם בחייכם בני תמכרו לי אלו השני הצלמים מעש' אברהם, ביה"מ ילינק א.  בחייכם! תנו שכר לאובד, אשר חלה חלי עצום וכבד, בחשק יעלה תורה לתמה ותמצא מאנשים לב וכבד ר"י הלוי, דיואן ב ו. — °פלוני שבק חיים לכל חי, וחיים לפלוני שבק, מליצה משתמשים בה כשמדברים על אדם שהוא מת:  ראובן נפטר לבית עולמו וחיי למרנא גאון שבק והניח בנים ובנות וכו' ראובן נפטר לבית עולמו וחיי לאדוני שבק והניח אלמנה תשו' הגא' הרכבי שכג-ד.  וכשנפטר אביו מן העולם והניח חיים לכל ישראל באו רמאין על היתום ובקשו ממנו ממון הרבה מדר' י הדברות ג, ביהמ"ד ילינק א.  אחי הרב ר' יצחק שנתבקש לישיבה של מעלה זה חדש ימים והניח שבעה יתומים ולכל ישראל חיים תשו' ר"ת 71.  ועתה נפטר פתאם בלא צוואה והניח חיים לכל ישראל שם 189.  ונאסף האיש אל עמיו והניח חיים לכל ישראל מרדכי ב"ב תפו.  ראובן היה חייב לתוגר אחד סך מעות ברבית וכו' אחר ימים נפטר ראובן וחיים למר שבק והתוגר תובע המעות שו"ת מהרשד"ם, יו"ד עה.  אחר כך נפטר ראובן לבית עולמו וחיים לכל ישראל שבק ונשארו אחריו שתי בנות שו"ת ר"מ אלשיך סט.  והנה ראובן שבק חיים לרבינו ולכל ישראל ואחרי פטירתו ביקש השר מן המלוה הנ"ל הלואה סך מסוים שו"ת חת"ס, חו"מ סו. — °חַיִּים טובים, לְחַיִּים, ברכה לאדם כשהוא מתעטש וכדומה:  היה (האדם) עוטש והיתה נשמתו יוצאה מנחיריו וכו' לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו חיים שנהפך המות הזה לאור פדר"א נב.  אדם שעוטש אומרים לו חיים טובים ילק' שמע', תהל' קט ז. — °לְחַיִּים, ר"ל הן, טוב, יהי כך:  נתחזקה (שרה) וענתה כל מה שאמר לו הקב"ה יעשה לחיים ולשלום מדר' ויושע א.  באתי אל ראובן לשאול ממנו המרכבת וכו' ויאבה האיש ויאמר לחיים תשו' ר"ת 62. — וכששותים כוס של יין וכדומה:  ועל כן רגילים בני אדם להשיב אחריו (של המברך על היין) לחיים כלומר לחיים תהיה לך אותה שתיה ולא להיזק שבלי הלקט, ברכ' קמ. — ואמר המשורר:  חזק ושתה כוסי פי שנים, והפוך בה ותאמר לְחַיִּים ר"ש בכרך, בספ' נפש' הצדיק'. — ב) הזמן שאדם חַי על הארץ, Lebensdauer; existence:  שני חַיֵּי שרה בראש' כג א.  ימי שני חַיֵּי אברהם אשר חי שם כה ז.  מספר ימי חַיֵּי הבלו קהל' ו יב.  כמה ימי שני חַיַּי כי אעלה את המלך ירושלם ש"ב יט לה.  ננגן כל ימי חַיֵּינוּ על בית יי' ישע' לח כ.  ועפר תאכל כל ימי חַיֶּיךָ בראש' ג יד.  ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חַיֶּיךָ שם מז ח.  ויהי ימי יעקב שני חַיָּיו שבע שנים וארבעים ומאת שנה שם כח.  והוא ילונו בעמלו ימי חַיָּיו אשר נתן לו האלהים תחת השמש קהל' ח יה.  גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חַיֶּיהָ משלי לא יב. — ובלי המלה ימים או שנים:  ויהיו חַיֵּי שרה מאה שנה בראש' כג א.  בשנת שש מאות שנה לְחַיֵּי נח שם ז יא.  קפדתי כארג חַיַּי מדלה יבצעני ישע' לח יב.  כי כלו ביגון חַיַּי ושנותי באנחה תהל' לא יא. — ואמר בן סירא:  חיי איש ימי מספר וחיי ישרון ימי אין מספר ב"ס גני' לז כה.  אף מלאכי השרת שחייהם חיי עולם אינן רואים את הכבוד מד"ר במד' יד. — ואמר הפיטן:  נודי נא נשמתי, תשובתך מצאתי, על אמרך לא חטאתי, ימי הבל חייכי, לא זכרת דין מלכי, אי מזה באת ואנה תלכי סליחה לר"י ברצלוני, או"נ ב 188. — עֵץ הַחַיִּים, שהיה בתוך גן העדן ומי שאכל מפריו חי לעולם. עי' עֵץ. — ובמשמ' *שיזכר לעולם:  חכם עם ינחל כבוד ושמו עומד לחיי עולם ב"ס גני' לז כו. — ובמש' *חיים הרוחניים, שיש להם חשיבות לעולם, ולהפך חיי שעה, העסק בענינים חמריים:  חיי שעה היתרת לו חיי עולם לא כל שכן ירוש' מו"ק ג פב:.  בני לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה ביצ' טו:. — וחיי עולם הבא:  א"ר ישמעאל ק"ו על חיי שעה מברך על חיי עולם הבא לא כל שכן ברכ' מח:.  מה אלו (מעות) שהם חיי שעה של עולם הזה אדם מדליק כמה נרות וכמה פתילות עד שיעמוד עליהם ומצאם דברי תורה שהם חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אין אתה צריך לחפש אחריהם כמטמונים הללו מד"ר שה"ש א א. — *וחיי עד:  אם מזון שאינו אלא חיי שעה טעון ברכה לפניו ולאחריו תורה שהיא חיי עד לא כל שכן ירוש' ברכ' ז א.  (כשהיו הרבנים נפטרים זה מזה בפומבדיתא היו אומרים)  מחייה חיים יתן לך חיים ארוכין וטובים ומתוקנין יומא עא.. — *חַיֵּי מַתַּן, שמתקים האדם רק במתנות שנותנים לו ואינו מרויח ביגיע כפו:  בני חיי מתן אל תחי טוב נאסף ממסתולל ב"ס גני' מ כח. — °חַיֵּי מתושלח, חיים ארוכים מאד:  ואין בחיי מתושלח מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות שהאדם מצטרך במחיתו ר"י חריזי, הקד' הרמב"ם לזרעים. — ג) מה שמחזיק את החיים, צרכי אכל נפש וכדומה, Lebensunterhalt; subsistance; sustenance:  ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וְחַיִּים לנערותיך משלי כז כז. — *ופרנסה:  מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים (ובא מעשה לפני ר' אבהו) אמר מה נעשה מפני חייו עשה ירוש' גיט' ד מו:.  שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר וכו' מפני תקנת הליבלר כדי שיהו חייו מצויין לו שם ג מד ד. — *חיי נפש:  א"ר יוחנן קל היקלו באכסניא מפני חיי נפש ירוש' דמאי ד כד:. — ד) *אופן החיים:  בני אל תלעג לחיי עני ואל תדאיב עיני מר רוח ב"ס גני' ד א.