* , ש"ז, מ"ר חִיּוּבִים, — א) שה"פ מן חַיָּב: מוטב להפריש מפטור על חיוב (ירוש' חלה ג נט.).  מכפר (השעיר) על הזדונות ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן (שם יומ' ח מה:).  מהן לחיוב ומהן לפטור (שבצ ב:).  חיוב חטאת (שם ג.).  מזכותו את למד חייובו (ירוש' כתוב' ט לב ד).  הרי בשעת חיובן לבא לידי מצה וחמץ (שם חלה א נז:). — ב) °הכרח: אבל אינו מאמין כי חיוב מציאות העולם מאת הבורא ר"ל מהסבה הראשונה כחיוב הצל בשביל הגוף או חיוב החמימות בשביל האש (ר"י חריזי, מו"נ ב כא).  אין ראוי שיוחסו אליו על צד החיוב כלל כי התוארים שיתואר בהם מצד עצמו ועל צד החיוב לא די שאינם שבחים אבל הם גנות בחקו (העקרים ב כג).  יש בכח השכל האנושי להשיג הדברים על אמתת מהותם על כל מרחק וכלליהם ולהשיג חיוב הפרטים מהם וחיוב הכללים מהם מהפרטים (הקד' שעה"ש לאבן לטיף).  הבורא פועל בלתי זמן ובלתי תנועה ובלתי נושא א"כ הבורא אינו גשמי הנה חיוב התולדה הוא מבואר בעצמו (ספורנו, אור עמים כח:).  כבר יודה בעל ריבנו בסבה תכליתית בדברים הטבעיים ולא ימנע מזה היותם על צד החייוב מאתו יתברך והיות הרצון קדום בו (מנח' קנא' לר"י מפיסא 96).  מקצת מהמתחכמים באמונות ומהם ראב"ע באו להאמין בחיובי הכוכבים ואמר כי הטוב והרע הבאים על בני אדם הם ע"פ  חיובים (האמונ' לרש"ט פלקיירא ט ב).  כי מתארי החסרון תארים העדריים ומהם חיובים והחיובים מעטים (אמונה רמה 94). — °בְּחִיּוּב, בחיוב ולא בשלילה, bejahend; affirmatif; =tive : וכלל הדבור המרכב מהספור והמספר ממנו היה חיוב או שלילה (מלות הגיון א).  ונקרא מה שיורה עליו מענין החיוב והשלילה איכות המשפט (שם ב).  ויהיה החיוב והשלילה נמצאים יחד במאמר אחד (אמונה רמה א ד).  ואין ספק שכל אחד מהדבורים נמצא מעשה ולא תעשה כי אם אמר בשלילה לא יהיה לך הנה נשאר היחוד בחיוב יי' אלהינו יי' אחד (ר"י אברבנאל, יתרו).