°, ת"ז, לנק' חֵיּוּנִית, מ"ר חִיּוּנִיִים, חִיּוּנִיּוֹת, —  של חיים, מטבע החיים, כּחַ הַחִיּוּנִי וכדומה, lebens-; animal: ומה שהשתתף בו האדם עם שאר החיים והוא הכח החיוני ומה שנתייחד האדם ויקרא כח דברי (כוזרי ה יב). והכין לך אחר כן קשרים ומצועים בין הרוחנית ובין הגשמית והם הדם הנובע  והחום הטבעי והרוח החיוני (חו"ה, עבוד' ה' ט). אלו דמית בנפשך אחד מבני האדם נשלל זה הכח (כח הדברי) מונח עם הכח החיוני לבד היה אובד לשעתו (מו"נ א עב). יצר הרע הוא הטבע החמרי החיוני (מלמ' התלמיד', ויגש). והכח החיוני הוא אשר ינהיג ענין הרוח אשר היא מרכבת החוש והתנועה (קאנון א א ו א). אמנם הכח החיוני הנה רצונם בו אשר בהגיעו באברים יכינם לקבל כח החוש והתנועה ופעולות החיים (שם ד). והרוח אצלו הוא הרוח החיוני המתילד בלב (מפע' ה' ח ה). חומר מוח הראש מורכב מלחות והוא רך וחיוני רצונו לומר יש בו כח חיוני ובעבור כן ישתלשלו ממנו שלשת החושים שהם הראות והשמע והריח (מ' אלדבי, ש"א ט). ויתרונות הנפש החיונית על הנפש הצומחת (מקור חיים לרשב"ג ג). ולא נשתוו הטבעים במאומה מן החי הבהמי ואיננו נכסף לקבול צורה יתירה על הנפש החיונית אבל נשתוו באדם ונכספו לצורה יתירה (כוזרי ה י). וחומר ב"ח הוא עירוב הארבע היסודות וגם נפש הצומחת שבהם היא חומר לנפש החיונית (ר"י א"ת, רוח חן ח). הנה התבאר שהנפש החיונית אין מציאות לה אלא בהיולי (אבונצר אלפרבי, במהות הנפש). שהנפשות ג' טבעית וחיונית ונפשית (ח' פרק' להרמב"ם א). כח נפש החיונית יבוא ככח ההרגש (ע"ח לר"א הקראי עו). וכאשר עשה צרכי כל אחד מהם ונתן לטבעיים מה שיספיק להם מהמנוחה והשינה ולחיונים מה שיספיק מהקיצה והתנועה במעשה העולם אז יקרא אל עדתו כמושל (כוזרי ג ה). הרפואה תעיין ביסודות והמזגים והליחות והאברים הפשוטים והמרכבים והרוחות וכחותיהם הטבעיים והחיוניים (קאנון א א ב). והגשם הזה הרוחני הוא נושא לנשמה השכלית והוא הרוח אשר בלב האדם שלא ימשכו בלבד ממנו הפעולות הרוחניות והחיוניות וההרגשיות כמו שיעשה רוח שאר הב"ח (מפע' ה' ח ו). הם נכללות תחת סוגים שלשה סוג המצות הנפשיות וסוג המצות החיוניות וסוג המצות הטבעיות (אמרי נעם ונר ישראל).