חִיּוּבָה

°, ש"נ, — כמו חִיּוּב:  מי שרוצה לברוח מחמת חיובה שאנו רוצה לשלם לגוים מה שחייב להם ועמד אחד וגילה הדבר לגוים אין לו דין מוסר (לבוש, נזקי ממון שפח יב).  אם השליח אינו בר חיובה המשלח חייב (שם, גנבה שמח ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים