ב. חֵל
1, – מלה מסֻפקת: וגלת הַחֵל 2 הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד (עובד' א כ). – והשתמשו במלה זו כהוספה להשם גלות במשמ' רע, נורא, אכזרי, חשוך וכדומה.
1 עי' הערה שלקמן.
2 פרשוה קצת המפרשים מלשון חַיל, ומלשון חִיל, ומלשון חֵיל, ועוד, והכל אינו מספק.