ב. חָלָא

*, — קל לא נהוג.

—  הִפע', *הֶחֱלִיא, — לכלך בחלאה: אל תאמין בשונא לעד כי כנחשת רועו יחליא וגם אם ישמע לך ויהלך בנחת תן לבך להתירא ממנו (ב"ס גני' יב י-יא). היין שקרס ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו (מע"ש ד ב). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים