ש"נ, בכנ' מַחֲלֻקְתּוֹ, מ"ר מַחְלְקוֹת, מַחְלְקוֹתָם, מַחְלְקוֹתֵיהֶם, — א) שה"פ מן חִלֵּק, במשמ' חִלּוּק: ויתנה יהושע לנחלה לישראל כְּמַחְלְקֹתָם לשבטיהם (יהוש' יא כג).  ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כְּמַחְלְקֹתָם (שם יב ז).  זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מַחְלְקֹתָם (יחזק' מח כט). — ואמר בן סירא: על חשבון חובר וארח ועל מחלקות נחלה ויש (ב"ס גני' מב ג). — ובתלמ': ישראל וגוי שהיו שותפים בקמה חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור (אמר) ר' חזקיה בשם רב ירמיה במחלוקת (ירוש' פאה ד יח:). — ב) חלק מדבר נבדל לבדו, Abteilung; division: ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר הַמַּחְלְקוֹת הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה הַמַּחֲלֹקֶת האחת עשרים וארבעה אלף על הַמַּחֲלֹקֶת הראשונה לחדש הראשון ישבעם בן זבדיאל ועל מַחֲלֻקְתּוֹ עשרים וארבעה אלף (דהי"א כז א-ב).  ולבני אהרן מַחְלְקוֹתָם (שם כד א).  שרי השבטים ושרי הַמַּחְלְקוֹת המשרתים את המלך (שם כח א).  אלה מַחְלְקוֹת השערים לבני הקרחי (שם כו יט).  והנה מַחְלְקוֹת הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים (שם כח כא).  לתת לאחיהם בְּמַחְלְקוֹת כגדול כקטן (דהי"ב לח יה).  מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם (שם יז).  כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור לְמַחְלְקוֹת (שם ה יא). — °ועל לוח וכדומ': ערכוה מתי שכל ובינה, קבעוה עלי טורים שמונה, ועל כל טור וטור בהם חקוקות, עלי לוח שמנה מחלקות (ראב"ע, חרוז' על שחוק האשקאק). — ובמשמ' °מין מתחלף מזולתו: והששי במיני חיובי העבודה כפי מיני הטובות ומחלקותיהם (תו"ס, שער עבודת ה').  וחלק הרב רבינו משה בן מיימון ז"ל הדברים אל חמש מחלקות המחלוקת הראשונה דברים שמצוה לדבר בהם השניה דברים שאסור לספר בהם המחלוקת השלישית דברים שאינם ראויים לספר בהם ולא מצאנו כהם בתורה איסור המחלוקת הרביעית שראוי לו לאדם לספר כפי יכלתו ולא נצטוינו עליהם בתורה המחלוקת החמישית דברים שהם רשות ( ספ' מוסר לר"י בן עקנין א יז).  כל התורה כלה מתחלקת לשתי מחלקות ראשונה מצות עשה שנייה מצות לא תעשה וזו המחלוקת השנייה העובר על אחת ממצותיה נענש בעונשים (שם ב א). — ג) *קטטה, מריבה, חלוק דעות בין אנשים באיבה ובלי איבה: ואל ישנה אדם (ממנהג המקום שהוא שם) מפני המחלוקת (פסח' ד א).  ר' יהודה אומר שיר השירים מטמא את הידים וקהלת מחלוקת (בין החכמים שקצתם דעתם שמטמא וקצתם שאינו מטמא) ר' יוסי אומר קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלוקת (ידים ג ה).  כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו (אבות ה יז).  אמר ר' יוסי בתחילה לא היו מחלוקות בישראל אלא בבית דין של עשרים ושלשה וכו' משרבו תלמידי  שמאי והלל שלא שימשו כל צורכן הירבו מחלוקות בישראל (תוספתא חגי' ב ט).  משרבו זהורי הלב רבו מחלוקת בישראל ונעשו שתי תורות (שם סוט' יד ט).  ואל תספדוני בעיירות מפני המחלוקת (ירוש' כלא' ט לב:).  בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא על הסמיכה בלבד (שם חגי' ב עז ד).  ספרי מינין שמטילין איבה ותחרות ומחלוקות בין ישראל לאביהן שבשמים אינו דין שישרפו הן ואזכרותיהן (שם שבת יו יה ג).  כבול (נחרב) מפני המחלוקת שיחין מפני כשפים ומגדל צבעייא מפני הזנות (שם תענ' ד סט.).  אין מושחין מלכים אלא מפני המחלוקת מפני מה נמשח שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה (שם סוט' ה כב ג).  ר' יוחנן אמר (שהמשנה היא) במחלוקת ר"ש בן לקיש אמר דברי הכל ( שם תרומ' י מז).  כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל (שם סנה' ח כו:).  אמר לו רבן גמליאל עקיבא  עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת (בבלי ברכ' לז.).  א"ר מאיר נמנו ורבו ב"ש על ב"ה ומודים ב"ש בשוכח בחצר שהוא טהור אמר ר' יוסי עדיין מחלוקת במקומה עומדת (שבת יו:).  לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקות בישראל ( מגי' ג.).  שאלו את ר' יהושע צרת הבת מהו אמר להם מחלוקת בית שמאי ובית הלל (אמרו לו) והלכה כדברי מי אמר להם מפני מה אתם מכניסין ראשי בין שני הרים גדולים בין ב' מחלוקות גדולות (יבמ' טו:).  שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד וי"ט של עצרת ברור זרעו חטים (ב"ב קמז.).  כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו (סנה' קי.).  א"ר טביומי אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה (מד"ר בראש' ד).  בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו אמר להם שמעו אל ישראל שבשמים אביכם שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה כך אין בלבנו מחלוקת אלא ה' אלהינו ה' אחד (שם צח).  בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו התחיל משה מיצר אמר עכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים (שם במד' כ).  הזהירם הקב"ה שיהיו מפקידים כל הלוים איש איש על עבודתו ועל משאו כדי שלא יבאו לידי מחלוקות (שם ו).  שהיה מחלוקת בין מנוח לאשתו הוא אומר לה את עקרה ולכן אינך יולדת והיא אומרת לו את עקור ולכן לא ילדתי (שם י).  ויאמר משה אל קרח וכו' המחלוקת הזו אינה כנגדנו אלא כנגד הקב"ה (שם יח).  ארבעה נקראו רשעים הפושט ידו לחבירו להכותו וכו' והלוה ואינו משלם וכו' ומי שיש בו עזות פנים וכו' ומי שהוא בעל מחלוקת וכו' ושניהם היו בדתן ואבירם עזות ומחלוקת (ר"ת של) מחלקת מ' מכה ח' חרון ל' לקוי ק' קללה ת' תועבה ( שם).  אמר יהושע (לעכן) בני וכו' הגד נא לי מה עשית מיד נפל מחלוקת בישראל ועמדו שבט יהודה במריבה (שם כג).  וכן היה ר"א אומר אהוב את השלום ושנא המחלוקת וכו' בית שיש בו מחלוקת סופו ליחרב וחכ"א מחלוקת בבית הכנסת סופה להתגזר (דא"ז ט).  גדול הוא השלום שבכל המסעות כתוב ויסעו ויחנו נוסעין במחלוקת וחונין במחלוקת בזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת וכו' אמר הקב"ה הואיל ושנאו את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חנייה אחת הרי השעה שאתן להם את תורתי (שם, פרק השלום).  אדוניה לא נהרג אלא בשביל שהיה בעל מחלוקת ומותר לומר לשון הרע על בעל מחלוקת ( שם). — ומצוי מאד בסהמ"א, בענין חלוק דעות בחכמה וכדומ': אם תהיה מחלוקתם במשנה אבל חלוקתם בברייתא לא ( ר"ח שבת מ.). ודרכי החשבון יש בהן מחלקות גדולות בין חכמי הגוים הקדמונים שחקרו על חשבון התקופות (רמב"ם, קדוה"ח, יא ב). — ואמר המליץ: והתאבל למכריע במחלקת ובטעיה, וכי סרה אמת מפום ומסורא ומסוריא (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה). — ובענין קטטה ומריבה: שהבוטח באלהים תביאנו הבטחתו עליו שלא יעבוד זולתו ושלא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם וכו' ולא יפחידהו ענינם ולא יירא ממחלוקתם (תו"ה, שער הבטחון). — ואמר המליץ: כל העונות יסבלם האל ואף יאריך ולא יוכל שאת מחלקת (ר"י חריזי, תחכמ' כח). — ואמר המשל: אל תכניס בין הרי מחלוקת ראשך פן ירוצו גולגלתך (מראה המוסרט). — ומ"ר °מחלקאות: כי חכמתם ובינתם היתה בדבר המחלקאות והמלחמות ועת צאת המלכים ותקון המלכות (אגר' סהל בן מצליח, לקו"ק 41).  כי כאשר הונח ענין התלמוד כאשר הוא ירבו יותר הביאורים והמחלקאות וכו' ואשר יאמר כי זה קבלה ג"כ או לא עיין היטב בתלמוד באופן המחלקאות ההם או הוא פתי ( בחינת הדת ה.).