*1, פ"ע, — בקע ונכנס לאט לאט לתוך דבר, eindringen; penêtrer;  penetrate: המים  המרים האלו למה הם דומים לסם יבש הניתן על בשר חי ואין מזיקו כשהוא מוצא מכה מתחיל לחלחל (ספרי נשא יב). נשיכת כלב אינו מחלחל נשיכת נחש מחלחל (ירוש' ר"ה ו נט.). הנחש אריסה מחלחל לאחר המיתה (מד"ר בראש' צח). — ומים וכדומה לתוך דבר, בין הגרגרים וכדומה: אם פקק את הצנור או אם חלחל לתוכן (של הזיתים) (מכשיר' ג ו).

— הִתפ', * הִתְחַלְחֵל, — כמו חִלְחֵל: היו צרורות מתחלחלים בתוכו פוסלים את המקוה (מקוא' ד ג). דג ניקור חי אסור ומליח על ידי מליחה מתחלחל (ירוש' תרומ' ח מו.). ובאו בה המים מלמד שהם מתחלחלים בכל איבריה (מד"ר במד' ט). — והארס: הנחש הזה נושך לאדם ואינו מרגיש לשעה ומשהוא הולך לביתו המכה מתחלחלת בו (תנחומא שמיני ז). כל שיש בו ליחה הארס מתערב עם הליחה ומתחלחל בכל הקישואים (ר"ש  תרומ' ח ז). — והדבר נתחלחל, שהמים וכדומה נתחלחלו בו: בור מלא מים ונפל שמה גדי קטן ונכנסו מים דרך אזניו ונתחלחל כולו (ירוש' ב"ק א ב:).