חֲלִיבָה

°, ש"נ, — שה"פ מן חָלַב: דין חליבת בהמה ביום טוב (שבלי הלקט, יו"ט רסא). גונח (פרושו) שיש לו חולי בריאה והחלב טוב לו סמוך לחליבתו (ר"נ על הרי"ף, שבת סא.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים