, ש"נ, כנ' חֶלְיָתָהּ, — כמו חֲלִי: ותעד נזמה וְחֶלְיָתָהּ ותלך אחרי מאהביה (הוש' ב יה). — ואמר הפיטן: אני ישנה זך הנוַני בחרוזים, פשטתי חֶלְיָתִי בכרעי לתרזים (יוצר ב פסח, גן נעול).