חָלִיד

°1, ש"ז, — מקום חלוד: דעת שפתיך בהיר צהיר ונהיר בלא לקוי וחליד, לפיד שלהבת אהבתך כאש לפידות ילפיד, אעפ"י שהשמים ביני לבינך ברשפי חבתך לבי יסליד (שערי תשו' מהר"מ מרוטנברג ג רמ). 



1 מן חלד, עי''ש. משק' גָּדִישׁ, פָּתִיל, צָנִיף.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים