1 ש"ז, מ"ר חֲלִילִים, חֲלִלִים, — כלי נגינה, קנֶה חָלוּל ונקבים בצדו, Flöte; flûte; pipe flute: והיה כנור ונבל תף וְחָלִיל ויין משתיהם (ישע' ה יב). השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בֶּחָלִיל (שם ל כט). והעם מחללים בַּחֲלִלִים ושמחים שמחה גדולה (מ"א א מ). לבי למואב כַּחֲלִלִים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כַּחֲלִילִים2  יהמה (ירמ' מח לו). — ואמר בן סירא: חליל ונבל יעריבו שיר ומשניהם לשון ברה (ב"ס גני' מ כא). — ומצויה מלה זו בספרות התלמודית: החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם וכו' החליל מכה לפניהם עד שמגיעים להר הבית (ביכור' ג ג-ד). החליל חמשה (ימים) וששה זהו החליל של בית השואבה (סוכה ה א). חליל שבמקדש של קנה היה ומימות משה היה פעם אחת ציפוהו זהב ולא היה קולו ערב כמות שהיה (תוספתא  ערכ' ב ג). מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו היו שומעין קול הצלצל (ירוש' סוכ' ה נה:). ר' יהודה אומר אפילו עני שבישראל לא יפחות (למת) מב' חלילים ומקוננת (כתוב' ד ד). אין מוליכין חלילין לבית האבל אבל מוליכין חלילין לבית השמחה ולבית המשתה (ירוש' מו"ק י פג ד). — ואמר הפיטן: אלי עדתי והילילי, יום בו נפל כלילי, ויהי לאבל כנורי, ולקול בוכים חֲלִילִי (קינ' לת"ב, אלי עדתי).