ב. חָלִילָה

* 1, תה"פ, — חֹזר חָלִילָה, שב עוד פעם באותו הדרך : מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר אלא חוזרין חלילה (סוכ' ה ו). השנייה מוציאה מהלוקח וראשונה מן השנייה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם (כתוב' י ו). אמר לו ר' יהושע (לר"א) חזרנו חלילה (תוספתא זבח' א א). היא לשה וחבירתה אופה תחתיה והשלישית מקטפת וחוזרת חלילה כל זמן שעוסקות בבצק אינו בא לידי חימוץ (פסח' מח:). נמצאו ז' המזלות לז' השעות וחוזרים חלילה לעולם נמצאו בסדר זה לעולם סימני מזלות המשמשין בתחילת לילי השבוע (רש"י שבת קכט:). ויהיה הממון על הדרך הזה בין העניים והעשירים חוזר חלילה וזו סכלות מבוארת (אגר' תימן להרמב"ם). קראו לזמן הכולל מחזור לפי שהוא סובב על עצמו תמיד וחוזר חלילה להשואת חשבון שנות חמה וחדשי לבנה כאחד (יסו"ע לר"י ישראלי ג יב)



1 נקד לוי חֲלִילָה, ואמר שבעצם הוא שֵׁם, אבל, זה אינו, כי הוא מלעיל גם בפי הספרדים, וגם גזרת לוי מן חלל-חול אינה מחֻורת, ולא נתברר מקורה.

חיפוש במילון: