°, ש"נ, — שה"פ מן חָלַשׁ: כי ההריסה זולתי החלישה וההריסה היא הנתיצה כמו הרס בעברתו (תשו' תלמ' מנח' על דונש, פנר). המזבח שבנה בחלישת עמלק בהר סיני  (ראב"ע שמות ה ג). ואל יבהילו אתכם השמדות אם תכפו אתכם ואל יפחידו אתכם תוקף יד האויב עליכם וחלישת אומתנו שכל העניין הזה אינו רק נסיון ובחינה וכו' (אגר' תימן להרמב"ם). — ובהשאלה, חֲלִישַׁת דעת: ונשא אשה בתוך שלשים יום וכו' אינו רשאי ליכנס לביתו לנחמו משום חלישת דעת דאשה אחרונה (רש"י מו"ק כא:).