, ש״ז, מ״ר חַלָּשִׁים, – מי שאינו חָזָק, מי שהוא רפה כח, Schwächling ; faible ; weak : קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה כתו אתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים הַחַלָּשׁ יאמר גבור אני (יואל ד ט =י). חמשה אימות הן אימת חלש על גבור אימת מפגיע על ארי וכו׳ (שבת עז:). חלש וזיין בידו (אדר"נ כט). אם יהיה הגבור שבגבורים למטן והחלש שבחלשין למעלה נוצח הוא (מד"ר שמות כד). מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים (תפ' לחנכה, בימי מתתיה). – וגם בדברים לא בע״ח, ואמר המשורר : שים מלתך בלשוני ובלבי רוחך, ובנבלו החלש השפיע נא כחך (יל"ג, מלחמ' דוד בפלשת' א).