°1, ש"ז, —דל, מסכן, Elender ; malheureux, miserable ; wretched: בנו סכל יכֻנה דל וְחֵלֶךְ, ובן חכם יכנה שר ומלך (רה"ג' מוסר השכל). דל וחלך (רש"י תהל' י י). והעני יקרא חלך (רד"ק, שרש זה). אודה עלי חסדו לאל עליון, משגב לכל חלך וכל אביון (הקד' משל הקדמוני). ויקבל אותו כל עשיר וחלך לאדון ולמלך (שם, סוף שער א). קולה כנחש ילך, ראו זה החלך, הפורץ פרץ להוציא מטבע וכו' (ר' יעק מויניציה, אגר' וכוח, ישורון תרכ"ה).