חֲלִישׁוּת

*,  ש"נ, — סגולת מה שהוא חלש:  אמר משה אחר שהנשיאים היו עמי במנין כל ישראל וכו' לא אעשה להם חלישות דעת ואוליכם עמי למנין הלוים (מד"ר במד' ו). וחלישות של חכמי צרפת וענותנותם גרמה להדיוטים לשמע לך (תשו' ר"ת לר' משולם 89). ורוב הבשר ביריכים יורה על חלישות הכח והרפיון (מ' אלדבי, ש"א ד). — ואמר הפיטן: מתודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי בכפיפת ראש בכפיפת קומה בחלישות חיל ושבירת לב (ר' נסים מבבל, וידוי ליוה"כ).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים