חֳלִירַע

 ° 1ש"ז, — כנוי להמחלה המִדּבקת ומפלת חללים רבים, וסימניה הקאה מלמעלה ושלשול מלמטה, 2 Cholera:  לא יתנו שוטרי העיר להביא אליה כל מכר אכל משחית ורע צירי חלי-רע הנאמנים (כרם חמד ח, אגר'  כג).  והנני בעניי היום ערום מכל התפעלות נפשי בלתי אל החלירע עיני (מא"ג דביר א, דמשק ח).  בבקר בבקר מדי יביא משרתי לי את רשימת המתים חללי החלירע אשמע אותו מתנודד בשיחו לאמר כלנו קרובים להתגולל בשקים (שם).  מי יודע אם מתי החלירע בני מנוחה המה (שם).  אמי חורגתי היתה התרומה אשר הרימה החלירע מבית אבי ותכפר בנפשה את ביתו (שם, מצפה ט).  שלשת שפטים הרעים שלשול הקאה וצומת הגידים הנאחזים במכת החלי-רע (ריב"ל, באר יצחק 154, מכת' משנ' תרח).  לא טובה השמועה אשר השמעתני באמרך עם ספרך אשר כתבת אלי שחלי-רע תתן חתיתה בעירות הסמוכות לקרעמיץ (שם).  רפואות תעלה לחלי-רע זה לא מצאו (שם 156).  חולי וגוחי ברלין כי בא קרץ, ובצעד אונו בך יצעד צלמות, חֳלִי-רָע מתהלך אורח, משער ראשו יטיל קטב ודבר, עת רוח אפו כמגל שולח, גבר חי-אולם חיש יוטל לקבר (מיכל, כנור בת ציון, החלירע בברלין).  אצלינו בפאנייועז מפליאה החלירע מכותי הזה כשני שבועות (אגר' יל"ג א כב). 



1  מרכב מן חֳלִי ומן רע, משקל צְפַרְדֵעַ, פתיגיל, ואפילו אם זה השם האחרון אינו אולי עברי במקורו, ועי' הערה לקמן.

2 ביונית χολέρα, ונזכר כבר השם היוני הזה אצל אפוקרט במשליו (Hippocr. de Vic), ונזכר אח"כ בשאר ספרי הרופאים היונים, וממנו ברומית.  אך מקור המלה הלועזית הזאת לא נתברר.  רוב החכמים גזרוהו מן χολή ביונית שפרושו מרה, מפני שחשב שהמרה היא סבה למחלה זו.  ויש שגזרוהו מן χολέὸαν  ר"ל מעים Thes. Gr. Steph. 10651 d. אבל, לפי שתי הדעות קשה מאין באה האות ρ ? לכן גזרוהו קצת החכמים מן שם אחר ביונ' שר"ל מרזב, ואמרו שהוא ע"ש השלשול שיוצא כמו ממרזב.  אבל, גם זה קצת דחוק.  והנה כבר הזכיר בעל הערך על החלירע במחזור המדעים של ברוקהויס כי קצת החכמים אמרו כי מקור השם הוא בעברית, והוא הרכבה משתי המלים חלי-רע, אך נעלם ממני מי היה החכם הראשון בעל השערה זו, והעיר אותי דר' מזיא, כי הביא השערה זו גם דר' גוטמן על המונחים בחכמת הרפואה Dr. Guttman,  Mediz. Terminl. ואעפ"י שקצת קשה לחשב ששם זה, אלמלא השתמשו בו באמת היהודים בימים הקדמונים, נאבד אחר כך אעפ"י שחולי מעיים  נזכר הרבה פעמים בתלמוד, מכל מקום, הואיל וכבר השתמשו בהרכבה זו רבים מהסופרים בזמן החדש, והואיל שעצם ההרכבה אינה  מתנגדת להקש הלשון, יש לה למלה זו זכות אזרח בלשוננו ורשאים אנו להשתמש בה בלי פקפוק.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים