* 1, ש"ז, מ"ר חֲלָלִים, —  א)  ת"ז, כמו חָלוּל, נבוב:  איזו היא שליה שאמרו וכו' כל שהוא דומה לדקין של  תרנגולין וראש התפוח כקרקבן וחללה כחצוצרת (ירוש' נדה ג נ ד).  — ב)  ש"ז מקום חלול, נבוב, ריק, Leerer Raum;  espace vide;  empty space:  בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים (מע"ש ג ז).  ניקב קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו נשברה השדרה (חול' ג א).  שן הוא עושה חלל באצילי ידיו (ירוש' סוכ' א נב:).  כל שהוא מן החלל (של הפה) ולפנים מרפין אותו בשבת (שם ע"ז ב מ ד).  אהל כל שיש בו חלל טפח חוצץ בפני הטומאה ושאין בו חלל טפח אינו חוצץ בפני הטומאה ורוב ארונות יש בהן חלל טפח (ברכ' יט:).  ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חללים1 חללים (שם ס:).  מה למעלה חללה עשרים אף למטה חללה עשרה (ערוב' ג:).  שיש חלל תחתיהן שלשה טפחים שם ק..  ניקב הלב וכו' לבית חלל קטן או לבית חלל גדול (חול' מה:).  אין בית רובע בחללו של עולם שאין בו כמה אלפים מזיקין (מד"ר דבר' ד).  — חללה של רשות:  אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקין לכתוב חללה של רשות (שבת יא.)