°, ש"ז, — כמו א. חַלְפָן: שולחן (הוא) שם לשולחן שלפני השולחני שמקבל עליו מעות וכן קורין החלפני שולחני בכל המשנה (רמב"ם, פי' שקל' א א).  בשנה ההיא באו אל קולוניא ר' בנימין הנדיב ור' אברהם הסופר ויהי בהיותם ברחוב העיר ויסת עליהם חלפני אחד אשה אחת מבנות העיר לאמר ראו הביאו לנו אנשים עברים כסף סגים לשקר בנו ויתנו לי את כסף השקר הזה כחדה כי החלפני נתנו אליה למען כחש ביום הזה (עמק הבכא לר"י הכהן, שנת ד' תתקל"א).