1, פ"ע, —  חָלַץ מן פלוני, נסוג לאחור ממנו, sich zurückziehen; se rètirer; withdraw c. s: בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יי' ולא ימצאו חָלַץ מהם (הוש' ה ו).

—  פִע', חִלֵּץ, יְחַלֵּץ, יְחַלְצֵהוּ, —  חִלֵּץ אותו מפלוני, הצילו מידו, befreien, retten; délivrer, sauver; seet free: ויצא למרחב אתי יְחַלְּצֵנִי כי חפץ בי (ש"ב כב כ). כי חִלַּצְתָּ נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי (תהל' קיו ח). שובה יי' חַלְּצָה נפשי הושיעני למען חסדך (שם ו ה). חַלְּצֵנִי יי' מאדם רע מאיש חמסים תנצרני (שם קמ ב). ראה עניי וְחַלְּצֵנִי כי תורתך לא שכחתי (שם קיט קנג). וקראני ביום צרה אֲחַלֶּצְךָ ותכבדני (שם נ יה). בצרה קראת וָאֲחַלְּצֶךָּ (שם פא ח). יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אֲחַלְּצֵהוּ ואכבדהו ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי (שם צא יה-יו). חנה מלאך יי' סביב ליראיו וַיְחַלְּצֵם (שם לד ח).

— נִפע', נֶחֱלַץ, — שחלצו אותו: צדיק מצרה נֶחֱלַץ ויבא רשע תחתיו (משלי יא ח). בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יֵחָלֵצוּ (שם ט). למען יֵחָלְצוּן ידידיך הושיעה ימינך ועננו (תהל' ס ז). — ואמר הפיטן: את האלהים התהלך בכשרות, מנחם ממעש ומעוצב מארות, ובשטף זעם נֶחֱלַץ מצרות, בצאתו לרוחה מתוך מסגרות (יוצר ב' שבוע', בשורי מעשהו). —  °וְנֶחֱלַץ מן המחלה, כמו נמלט: הנהגת הנחלץ ראוי שתלך בנחת בנחלץ מחולי בכל דבר וכו' והנכון שבנחלצים להרחיק מעליהם ההרחבה הוא מה שגבולו היה גבול נסתר כי הוא מעותד לנסיגות החולי (קאנון ד ב א קא). מזון הנחלצים ראוי שיהיה מזון הנחלץ באיכותו טוב הכמוס וקל להתעכל (שם שם קב). — ועי' מַחֲלָה.

— פֻע', °חֻלַּץ — כמו נֶחֱלַץ, בנחץ הפעולה, ואמר הפיטן: זעמו סדומים ולֹהטו באש פסח, חֻלַּץ לוט מהם ומצות אפה בקץ פסח (יוצר ב' פסח, אמץ).