1, — קל לא נמצא במקרא.
— הִפע', הֶחֱלִיץ, — הֶחֱלִיץ את העצמות, עשה אותן דשנות, מלאות מֹח: ונחך יי' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יַחֲלִיץ2 והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו (ישע' נח יא).
1 לא הודו החכמים בשרש ופעל מיוחד זה, ועי' הערה לקמן. —
2 פרשו רוב החדשים הפעיל זה במשמ' זיון כמו חלוצי צבא, אך מפני שהיתה קשה על קצתם השאלה רחוקה זו לא נתקררה דעתם עד ששבשו הכתוב וקראו יחליף במקום יחליץ Lowth, Secker, ואחרים, כמו שכבר הזכיר זאת גם בוהל .Ges. Buhl. s. v. אבל, כבר אמר ריב"ג בדקות חוש הלשון שלו וז"ל: ועצמותיך יחליץ ירוה וירטיב לפי הענין הלא תראה שאמר והיית כגן רוה ועל דרך ועצמותיכם כדשא תפרחנה וכו' ויהיה ענין ועצמתיך יחליץ כענין שמועה טובה תדשן עצם כאלו אמר ועצמתיך ידשן וכענין באמרו ומה עצמתיו ישקה וענין ועצמתיך יחליץ ירוה ויגעים. ע"כ. והנה מלבד שלפי הענין הוא כך, ומלבד המליצה של תדשן עצם ושל מח עצמתיו ישקה, יש עוד ראיה נצחת משמוש הלשון הערבית החיה, שמשתמשת ממש בדבור זה החליץ ביחס להעצם במשמ' של התרבות המוח בו, אלא שבערב' אין ההפעיל מתעבר אלא משמש במשמ' פ"ע, וכבר העיד על שמוש זה אבו חניפה כמו שהובא בשמו בלשאן אלערב וז"ל: וקאל אבו חניפה אַחְלַצַ אלעט'ם اٙحـ۬ـلٙــصٙ اـلـعــطــم כת'ר מֹחה, — ובעברית: ואמר אבו חניפה אחלצ העצם נתרבה מֹחו. - וישמש הפעיל זה גם במשמ' יותר כללית נעשה שמן, כמו שהעיד על זה אותו אבו חניפה שאֹמרים: אַחְלַצַ אלבעיר ׁ(החליץ הבעיר, הבהמה) שֻמן, ר"ל נעשה שמֵן. אין איפוא שום ספק באמתת שמוש הדבור החליץ העצם בחיי הלשון במשמעה זו שיחס לה ריב"ג, ואין אנו רשאים לשבש הנוסחה ולשים במקומה איזו מלה אחרת