ש"ז, כנ' חֶלְקִי, חֶלְקְךָ, מ"ר חֲלָקִים,  חֶלְקֵיהֶם, - א) מקצת מן הכל, מן דבר שלם, למשל חתיכה אחת מדבר שלם שנחתך ונהיה להרבה, Teil;  partie;  part חֵלֶק השלל:  רק אשר אכלו הנערים וְחֵלֶק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חֶלְקָם ׁ(בראש' יד כד). ותהי המחצה חֵלֶק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף וכו' (במדב' לא לו).  כי כְּחֵלֶק הורד במלחמה  וּכְחֵלֶק הישב על הכלים יחדו יחלקו (ש"א ל כד) -  ובהקרבנת וכדומה:  חֵלֶק  כְּחֵלֶק יאכלו (דבר' יח ח).  בני שמואל חלקם שאלו בפיהם (חול' קלג.).  ואמר הפיטן:  המים הזדונים שטפונו  בדלקם, ובוססו צרים מקדשי ובזזו חֶלְקָם (שחר' צו"ג, אבלה).  —  וחֵלֶק בארץ:  ולא נתנו חֵלֶק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת (יהוש' יד ד).    ולכלב בן יפנה נתן חֵלֶק בתוך בני יהודה (שם יה יג). כי היה חֵלֶק בני יהודה רב מהם (שם יט ט).  ויאמר יי' אל אהרן בארצם לא תנחל וְחֵלֶק לא יהיה לך בתוכם אני חֶלְקְךָ ונחלתך בתוך בני ישראל (במדב' יח כ).  כי אין לו (להלוי) חֵלֶק ונחלה אתכם (דבר' יב יב).  והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חֵלֶק ונחלה עמך (שם יד כז).  —  ומליצה, אין לו חֵלֶק ונחלה בפלוני, אין לו שום דבקות בו, אין לו אתו שום יחס:  ויתקע (שבע בן בכרי) בשופר ויאמר אין לנו חֵלֶק בדוד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליו ישראל (ש"ב כ א).  וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חֵלֶק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד (מ"א יא יו).  —  ובכלל חֵלֶק בכל דבר:  תן חֵלֶק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ (קהל' יא ב).  כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא (סנה' י א).  תן חלק לתלמוד תורה וחלק לאכול ולשתות (ירוש' שבת טו יה.).  בגסה ג' חדשים מפני שטיפולה מרובה יותר מיכן חלקו של בעל הבית והשוה עליו הכל כמנהג המדינה (ירוש' ב"מ ה י:).  —  והתחילו הסופרים בזמן האחרון להשתמש בחלק בדבור, לקח חלק בדבר, לקח חלק עם פלוני, עפ"י דרך מליצת לשונות המערב' במשמ' השתתף בדבר.  -  ובמליצה, מה שיש לו לאדם בחייו1, Los; sort;  loot: לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חֵלֶק  שוסינו וגורל לבזזינו (ישע' יז יד).  לא כאלה חֵלֶק יעקב כי יוצר הכל הוא (ירמ' י יו).  חֶלְקִי יי' אמרה נפשי (איכה ג כד).  יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו זה חֵלֶק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל  (איוב כ כז-כט).  ומה חֵלֶק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרומים הלא איד לעיל ונכר לפעלי און (שם לא ב-ג).  אמרתי אתה מחסי חֶלְקִי בארץ החיים (תהל' קמב ו).  כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חֶלְקִי מכל עמלי (קהל' ב י).  וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חֶלְקוֹ כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו (שם ג כב).  ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך וכו' כי הוא חֶלְקְךָ בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש (שם ט ט). —    ואמר בן סירא:  אל תפחד ממות חוקיך זכור כי ראשונים ואחרונים  עמך זה חלק כל בשר מאל (ב"ס גני' מא ב-ד). איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות ד א).  —  שָׂם  את חֶלְקוֹ עם פלוני, השתתף אתו, היה אתו ועשה כמהו והגיעו מה שהגיע לפלוני:  אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חֶלְקֶךָ (תהל' נ יח). מודה אני לפניך יי' אלהי ואלהי אבותי שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות (ירוש' ברכ' ד ז ד).  ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חֶלְקֵנוּ עמהם (תפ' י"ח, על הצדיקים).  —  ומ"ר, חֶלְקֵי ארץ: ואתם תכתבו את הארץ שבעה חֲלָקִים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל (יהושע יח ו).  ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חֲלָקִים על ספר (שם ט).  וארך לעמות אחד הַחֲלָקִים מגבול ים אל גבול קדימה (יחזק' מה ז).    —   ובכלל:  וכמזוג ב' חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני (נדה ב ז).  —  ג) חלק אדמה2. שדה:  ואת איזבל יאכלו הכלבים בְּחֵלֶק יזרעאל (מ"ב ט י).  —  ד) °כמו כתה, חבורה אחת משתי חבורות המתעצמות בדין וכדומה, Partei;  parti;  faction:  וכך אמרו מעלות הברורים הנ"ל כתבו וחתמו בכל לשון של זכות וראיה גמורה איך אנחנו ברורים הנ"ל כפי הכח ורשות שנתן אלינו מהחלקים הנ"ל גוזרין בזה האופן וכו' (פסק דין משנ' ש"נ, שריד מעיר 4).  באו לפנינו עדים ח"מ שני החלקים שהם הנכבד כמר משה וכו' ומרת אלגיריצה וכו' מצד אחר וכך אמרו לנו החלקים הנ"ל כתבו וחתמו בכל לשון של זכות וכו' ואנחנו חלקים הנ"ל נותנים למעלתם רשות ושולטנות וכח לדון וכו' ולא יהיה רשות לשום אחד מהחלקים הנ"ל לסרב ולמאן מכל מה שיגזרו הברורים (שם). מעידים אנחנו ח"מ איך היום יום ג' וכו' שנת ש"ד באו לפנינו ח"מ שני החלקים שהם כמ"ר יוסף וכו' ור' שבתי וכו' וכך אמרו לנו החלקים הנ"ל הוו עלינו עדים וכו' איך עשינו חשבון טוב מכל הממון שהיה בשותפות וכו' וכן קבלו החלקים הנ"ל שבועה בנקיטת חפץ לקיים כל הכתוב לעיל (שם). ואחר כך הציע את הראשי פרקים וקראם לפני החלקים כשראה שמעון שלא נעשה רצונו על מה שאמר לסרסור צעק בקול רם והתקוטט עם החלקים (שו"ת באר עשק כח).